בעוד שישראל הוציאה משירות את מערכת טילי הפטריוט, בעולם הטיל המיירט האמריקאי שובר שיאי ביקוש. כמה יצרניות נשק בארצות הברית החלו לייצר את הטיל, שנמצא כיום בשירות מבצעי של 17 מדינות. הדגמים המתקדמים של הטיל – PAC 3, שעבר שדרוג בכדי להתמודד עם טילים בליסטיים מתקדמים, הוכיחו עצמם גם מול מטרה בלתי צפויה, טיל היפרסוני רוסי.
בתחילת שנות ה 90, במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, כאשר הגיעו לכאן סוללות טילי הפטריוט הראשונות, בישראל נשמו לרווחה כי חשבו שזו תהיה התשובה לטילים ששיגר סאדאם. הטילים הללו שיועדו ליירוט מטוסים, לא רק שלא פגעו, אלא שחלקם אפילו נחת על אזורים מיושבים בגוש דן וגרם לנזק. מאז עבר הפטריוט סדרה ארוכה של שדרוגים וכיום הביקוש לטיל הזה הולך וגובר ככל שהמלחמה בין אוקראיינה לרוסיה נמשכת. ארצות הברית, ובעלות הברית שלה בנאט”ו, גרמניה ורומניה העבירו לצבא האוקראיני מספר סוללות שהיו ברשותן בכדי שאוקראיינה תוכל להגן על הבירה קייב ומתקנים אסטרטגיים אחרים.
ה PAC 3 המשודרג, נחשב לטיל המתקדם ביותר ממשפחת הפטריוט, והוא מיועד ליירוט טילים בליסטיים. יצרנית הטיל המקורית היא חברת Raytheon, שממשיכה גם היום לייצר את הטיל עבור ארצות הברית וצבאות נאט”ו. השנה היא זכה בשני מכרזים גדולים של צבא גרמניה, בשווי של כ 2.5 מליארד דולר עבור 8 סוללות, 3 מכ”מי גילוי וקרונות בקרה ושליטה.
לנוכח הביקוש הגדול גם חברת לוקהיד מרטין מייצרת כיום את הטיל, כשהתפוקה השנתית שלה עומדת על 550 טילי פטריוט בשנה. לצורך השוואה, בשנת 2018 עמד הייצור של לוקהיד מרטין על 350 טילים בשנה. עד כמה הביקוש גדול לטילי הפטריוט תעיד העובדה שהצבא האמריקני העניק בחודש יוני האחרון חוזה בשווי של 4.5 מיליארד דולר ללוקהיד מרטין, לצורך ייצור של עוד 870 מיירטים. זאת לאחר שהחברה שידרגה את קווי הייצור של הטיל והעמידה יעד תפוקה שנתי של 650 טילים בשנת 2027.
ברנדה דוידסון, סגנית נשיא לוקהיד מרטין וראש פרויקט ה PAC 3 , סיפרה בראיון ל DEFENCE NEWS : “המפעל החדש של החברה הוקם על שטח של יותר מ 30 דונם והוא כולל מערכות רובוטיות כשחלק מתהליך הייצור הוא באוטומציה מלאה. מיקום המפעל ב Camden ארקנסו נבחר בשל הסמיכות שלו למפעל המנועים של חברת Aerojet Rocketdyne, ובכך אנחנו מקצרים את שרשרת האספקה באופן משמעותי”.
מנכ”ל Aerojet Rocketdyne חשף כי בשנת 2023 החברה ייצרה 115,000 מנועים. לשם השוואה שנתיים קודם ב 2021 עמד הייצור השנתי על 70,000 יחידות. אלא ש Aerojet Rocketdyne לא לבד בשוק הזה, גם Northrop Grumman מייצרת מנועים עבור ה PAC 3 וחברות אחרות שזיהו את הצורך של השוק, מבצעות רכישות של חברות קטנות בכדי לקח חלק בעוגה. כך למשל Anduril רכשה לאחרונה את Adranos, חברה שמתמחה ביצור מנועים מבוססי דלק מוצק. גם הממשל האמריקני מנסה בדרכו להגדיל את היצע החברות המייצרות מנועי טילים. X-Bow Systems מניו מקסיקו קיבלה מהפנטגון חוזה פיתוח של 64 מיליון דולר, בכדי לפתח מנועים היפר סוניים ל NAVY וה ARMY.
מי שמייצרת את ראשי הביות מבוססי המכ”מ למערכת ה PAC 3 היא חברת בואינג. בתחילת חודש אוגוסט האחרון הכריזה בואינג כי היא עומדת לשבור את שיא הייצור של ראשי הביות לדגם ה PAC 3 ביותר מ 20% בהשוואה לשנה הקודמת , אחרי שביצעה השקעה עצמית בהרחבת קווי היצור שלה. בנוסף, לוקהיד הכריזה כי היא מתכוונת לפתח גרסה ימית של הטיל עבור ה NAVY, במטרה לשלב את המערכת על ספינות היירוט Aegis. לצורך ההתאמה הזו נדרשלפתח יכולת שיגור של הפטריוט PAC 3 ממשגר ורטיקלי, עם שילוב יכולת עקיבה ונעילה של מכ”מ ימי מדגם SPY-1, שעובד כיום עם מיירטי SAM 3. ההערכה היא כי תעשיית הטילים העולמית תצטרך לספק עד לסוף העשור הנוכחי ביקוש שיעמוד על כ 93 מיליארד דולר. כבר היום עומד הביקוש על כ 60 מילארד בשנה, כאשר התעשיות הבטחוניות מתקשות לספק את הדרישה.
תמונה: ניסוי במנוע טיל במפעלי Rocketdyne Aerojet
צילום: Rocketdyne Aerojet
תמונה: ניסוי בירי פטריוט של צבא אוסטרליה
צילום: Army/Ashley-Cohens Malcolm .Sgt S
הצלחה מבצעית מסחררת
אחת הסיבות לעלייה החדה בביקוש לפטריוט PAC 3 היא העובדה שבמהלך המלחמה באוקראיינה הצליח הטיל להפיל טיל היפרסוני רוסי. כאשר הצבא האוקראיני דיווח על כך לראשונה, בארצות הברית הורמו הרבה גבות. אבל לאחר בדיקת נתוני היירוט ושברי הטיל הרוסי התברר שאוקראינים צודקים. ההצלחה המבצעית הבלתי צפויה הזו, גרמה לארצות הברית, ולא רק לה, להגדיל את מלאי הטילים המבצעים, כמענה מיידי לנשק ההיפרסוני של רוסיה וסין. זאת כמובן במקביל לפיתוח מואץ של מיירט חדש נגד טילים שטסים במהירות של מעל ל 5 מאך.
הפטריוט בחיל האוויר הישראלי
לפני חודשיים, כאשר ישראל הכריזה כי היא גורעת את מערך הפטריוט משירות, נפוצו שמועות על כך שהם יועברו לאוקראיינה. עד כה אף גורם רשמי לא התייחס לכך וסביר להניח שהרוסים לא יאהבו את זה. במהלך השנים כשמערכת הפטריוט – “יהלום” בשמה הישראלי – היתה בשירות חיל האוויר, היא הצליחה ליירט 19 מטרות, בעיקר כלי טיס בלתי מאוישים ששוגרו מרצועת עזה וסוריה. את הפטריוט הישראלי מחליפה מערכת “קלע דוד”, ליירוט מטרות לטווח בינוני. על פי העיתון גלובס, היירוט של קלע דוד זול משמעותית מיירוט מטרה על ידי פטריוט, 700,000 דולר למיירט קלע דוד מול 6 מיליון דולר של פטריוט.
תמונת שער: פטריוט 3 PAC בניסוי יירוט של צבא ארצות הברית
צילום: Martin Lockheed
