הצורך בהבנה רגשית מדויקת הפך להיות יותר ויותר משמעותי בעידן המודרני, בו התקשורת בין אנשים מתקיימת לא רק פנים מול פנים אלא גם במרחבים דיגיטליים חוצי תרבויות. מחקרים מראים שהיכולת של צעירים היום (GenZ, Gen Alpha) להבין ולפרש רגשות, נמוכה משמעותית מדורות קודמים. בנוסף, המפגש בין אנשים מתרבויות שונות מעלה אתגרי תקשורת לא פשוטים, במיוחד כאשר מדובר בזיהוי רגשות, שהוא כלי קריטי להצלחה באינטראקציות חברתיות, עסקיות ואישיות.
בין אם מדובר במפגשים פנים-אל-פנים או בשיחות וידאו בינלאומיות, היכולת לזהות ולהבין את הרגשות של האדם העומד מולך היא מיומנות מרכזית המאפשרת תקשורת טובה יותר, הפחתת חיכוכים, ושיפור בשיתוף הפעולה. זיהוי רגשות הוא קריטי גם בתחום הבריאות, במיוחד עבור אנשים על הרצף האוטיסטי (אשר חווים קשיים אינהרנטיים בזיהוי רגשות) או כאלה עם קשיים בתקשורת, שכן הבנה מדויקת של רגשות יכולה לשפר משמעותית את איכות חייהם ואת התפקוד החברתי שלהם.
עם זאת, זיהוי רגשות בצורה מדויקת הוא אתגר לא פשוט וכיום, מערכות בינה מלאכותית לא יכולות לספק לו מענה התרבות, ההקשר החברתי והסיטואציה שבה נמצא האדם משפיעים על האופן שבו הוא מביע את רגשותיו. לדוגמה, מה שנראה כהתלהבות או כעס בתרבות אחת עשוי להתפרש בצורה שונה לגמרי בתרבות אחרת. בנוסף, רגשות לא תמיד באים לידי ביטוי בצורה ברורה בהבעות הפנים, ולכן יש צורך בשיטות מתקדמות המשלבות מידע מחיישנים נוספים כמו קול ותמונה.
בדיוק כדי לענות על הצורך הזה, צוות חוקרים מאוניברסיטת אריאל חברו לפיתוח מכשיר מהפכני לזיהוי רגשות תלוי תרבות. המכשיר זכה לאחרונה במקום הראשון באקסלרטור של אוניברסיטת אריאל, תחרות שבה השתתפו למעלה מ-10 מיזמים בתחומים שונים.
החוקרים הינם ד״ר רועי יוזביץ, ראש המעבדה לבינה מלאכותית יישומית, וד״ר אלדד הולדנגרבר, ראש המעבדה להתמרה חושית, אשר חברו ליזם עמית רגב,
המכשיר פועל כמו “משקפיים” לרגשות, ומאפשר למשתמשים לזהות ולהבין רגשות בצורה אינטואיטיבית ומהירה. ממש כמו שמשקפיים משפרים את הראייה ומאפשרים לראות בצורה ברורה יותר, המכשיר החדש משפר את היכולת להבין את הרגשות של האדם שמולנו. בניסויים מוקדמים שביצע צוות המחקר ואשר נערכו עם אנשים על הרצף האוטיסטי, נצפה שיפור של מעל 90% ביכולת המשתמשים לזהות את רגשותיהם של אחרים.
אחת מנקודות החוזק המרכזיות של המכשיר היא השילוב של חיישנים מתקדמים לקליטת מידע מהקול ומהוידאו גם יחד, דבר המאפשר למכשיר לספק ניתוח מדויק ואמין יותר של רגשות.
מחקרים הראו שבעוד שלאנשים יש יכולת להסתיר את רגשותיהם האמיתיים באמצעות הבעות פנים מאופקות או מניפולטיביות, הקול שלהם עשוי לחשוף יותר על תחושותיהם האמיתיות והרבה יותר קשה לשלוט עליו (מה שנקרא בשפה היומיומית ״קול שבור״). המערכת החדשה מתייחסת גם לקול כאשר היא באה לסווג את הרגש.
לדברי ד״ר יוזביץ: ״מערכות קיימות מתמקדות בעיקר בזיהוי הבעות פנים (Facial Expression Recognition). ברמה גסה, הן יודעות לסווג פרצופי סמיילי של רגשות (ראו איור 1). בשיחה שקיימנו עם פרופ׳ ליסה בארט פלדמן, אחת המומחיות הגדולות בעולם בתחום הרגשות,
היא חידדה את ההבדל שבין הבעות פנים ובין רגשות. במילים אחרות, מניפסטציה של רגשות בהבעות פנים אינה חד-משמעית. דוגמה קלאסית היא שבלא מעט פעמים, אנשים עצובים נוטים לחייך.״
תמונה: אב טיפוס ראשוני של המוצר | קרדיט: המעבדה להתמרה חושית, אוניברסיטת אריאל
התאמה תרבותית
אחת הבעיות המרכזיות בתחום זיהוי הרגשות היא חוסר היכולת של מערכות קיימות להתאים את עצמן להקשרים תרבותיים שונים. כאן נכנס היתרון הגדול של הפיתוח החדש – היכולת לאמן את המערכת כך שתהיה תלויה תרבותית. כלומר, המערכת לומדת להבדיל בין הבדלים תרבותיים, כך שהיא תוכל לזהות ולהתאים את זיהוי הרגשות בהתאם לתרבות של המשתמש והאדם מולו הוא עומד.
לדוגמה, ישראלים שעובדים בארצות הברית מדווחים לא פעם שהם נתפסים ככועסים או עצבניים, כאשר למעשה הם פשוט מתלהבים בצורה האופיינית לתרבות הישראלית. המכשיר החדש יודע לזהות את הדקויות הללו ולספק ניתוח רגשות מדויק יותר שמבוסס על ההקשר התרבותי הרלוונטי.
עם המעבר לשלב ה-pre-seed, המכשיר מעורר עניין רב בקרב קרנות הון סיכון, והצוות מוכן להמשיך לפתח את הטכנולוגיה ולהביא אותה לשוק. הפיתוח הזה עשוי לשנות את האופן שבו אנו מתקשרים ולהפוך את העולם למקום שבו הבנת הרגשות היא ברורה ומדויקת יותר – בכל תרבות ובכל מצב.
תמונה: זכיית הפרויקט באקסלרטור יזמות, אוניברסיטת אריאל. צוות הפיתוח
עם המנטורים העסקיים/ קרדיט: איל גולדזנד
