ההייטק הישראלי מפגין חוסן אולם הצמיחה שלו נעצרה
מאז ה 7.10 האב החדשנות הישראלי, במונחי גיוסי ההון, הינו השלישי בעולם אחרי עמק הסיליקון וניו יורק וגיוסי ההון בין אוקטובר 2023 לאוגוסט 2024 היו דומים לתקופה המקבילה אשתקד. מול זה, קיפאון בצמיחה בתעסוקה ואי ודאות גוברת
במלאות שנה לפרוץ מלחמת “חרבות ברזל” ב-7 באוקטובר 2023, רשות החדשנות מפרסמת דו”ח נרחב המספק תמונת מצב עדכנית של ההייטק הישראלי. בדו”ח נבחנות ההשלכות של המלחמה על אחד הענפים המשמעותיים ביותר לכלכלת ישראל, ענף המהווה יותר ממחצית מהייצוא הישראלי, כשליש מכלל הכנסות המדינה ממסי הכנסה של שכירים, וחמישית מהתוצר המקומי הגולמי. ענף ההייטק, הנסמך במידה רבה על משקיעים זרים, מצוי בתקופה קריטית המאופיינת בסיכון מוגבר ואי-ודאות גוברת, עם השפעות על המשק הישראלי כולו.
לצד יציבות מרשימה בסך ההשקעות בענף לעומת התקופה המקבילה אשתקד, תמונת התעסוקה והגיוסים בהייטק הישראלי מורכבת. בעוד בעולם הטכנולוגי מתחילים להיראות ניצני צמיחה והתאוששות מהמשברים הכלכליים הגלובליים, בישראל נרשמה סטגנציה מדאיגה בתעסוקה ולא חלה במדד זה צמיחה משמעותית מזה כשנתיים.
גילה גמליאל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה: “מלחמת חרבות ברזל הוסיפה אתגר נוסף לכלכלה הישראלית, אך הדו”ח מוכיח כי ההייטק הישראלי ממשיך להוות עמוד תווך יציב. עלינו לפעול בדחיפות כדי להבטיח שהענף יוכל להמשיך להוביל את הצמיחה הכלכלית שלנו, תוך שמירה על מגוון רחב של תחומים ושלבי פיתוח טכנולוגי. זה לא מספיק רק להישאר יציבים, אנחנו חייבים לחתור לשגשוג וצמיחה, במיוחד מול התחרות הגלובלית.”
עצירה בתעסוקה: סיכון לכלכלה הלאומית
בעשור האחרון התאפיין ההייטק הישראלי בצמיחה עקבית בתעסוקה, אך בשנתיים האחרונות נרשמה ירידה בקצב הגידול, מצב זה מהווה בעיה מהותית לכלכלה הישראלית, שכן תרומתם של עובדי ההייטק להכנסות המדינה ממסים היא משמעותית. הדו”ח מתריע כי אם לא תחול צמיחה משמעותית בתעסוקה, עלולה להיות פגיעה עתידית בהכנסות המדינה ממסים וזאת בתקופה שבה הגירעון הולך ומעמיק.
ד”ר אלון סטופל, יו”ר רשות החדשנות: “המלחמה והאתגרים הנלווים לה, הובילו לעצירה הצמיחה בתעסוקה, בתחומים עסקיים ובתפקידי מוצר. מדובר בסימן אזהרה ברור. תעשיית ההייטק הופכת להיות ממוקדת יותר בתפקידים טכנולוגיים, מה שמאותת כי הצמיחה העסקית של חברות הייטק מתבצעת מחוץ לישראל. במידה ותהליך זה ימשך הוא יפגע בצמיחה הכלכלית, וישפיע גם על ההזדמנויות של אנשים העובדים בתפקידי מעטפת להשתלב במגזר הייטק. עלינו לפעול ליצירת מנגנוני איזון ועידוד, כדי לשמר את התחרותיות של האב ההייטק הישראלי לצמיחת חברות שלמות אל מול הזירה הגלובלית. “.
הייטק ישראלי: שמירת האטרקטיביות להשקעות לצד דריכה במקום בתעסוקה
הממצאים מראים כי למרות המצב הביטחוני, ישראל נותרה מוקד משיכה משמעותי להשקעות זרות. מנגד, הדו”ח מצביע על כך שהצמיחה במספר המועסקים בענף, שהייתה המנוע לצמיחה הכלכלית בעשור האחרון, הואטה מאוד. מאז 2022, נרשמה עצירה כמעט מוחלטת בצמיחה במספר המועסקים, שנותר קבוע סביב 400,000 עובדים, המהווים כ-11% מהמועסקים במשק הישראלי (שיעור שגם הוא הפסיק לצמוח).
לצד הדריכה במקום בתחום התעסוקה, ההייטק הישראלי שמר על יציבות בגיוסי הון, כאשר בין אוקטובר 2023 לאוגוסט 2024 גויסו קרוב ל-9 מיליארד דולר על ידי חברות טכנולוגיה ישראליות. סכום זה מציב את ההאב הישראלי במקום השלישי בעולם בגיוסי הון, אחרי עמק הסיליקון וניו יורק, ומעל האבים טכנולוגיים אחרים כגון לונדון ופריז.
דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות: “הדו”ח מראה מצד אחד את האטרקטיביות הרבה, גם בעתות משבר של חברות הטק הישראליות להשקעות. מצד שני מראה הדו”ח האטה משמעותית בצמיחה בתעסוקה, בהשקעות בשלבים מוקדמים ובאינדיקטורים נוספים. על מנת להבטיח שעם סיומו של המשבר ההייטק יחזור לתוואי הצמיחה המהירה שלו עלינו לוודא שההשקעות זורמות גם לסטרטאפים צעירים ולחברות בשלבי צמיחה המוקדמים ולכלל תחומי הטכנולוגיה, ולא נשארות רק בחברות הגדולות יותר ובסייבר. הדרך לעשות זאת, בין היתר, היא באמצעות הגדלת ההשקעה הממשלתית בהייטק גם בשנים הבאות, כפי שנעשה ב-2024 “.
פערים בתעסוקה ומיקוד במו”פ – לראשונה במחצית השנה האחרונה מעל למחצית המועסקים בענף ההייטק היו בתפקידי מו״פ
הדו”ח מצביע גם על שינוי בתמהיל התעסוקה בהייטק: בעוד שתפקידי מו”פ המשיכו לצמוח, התעסוקה בתפקידי מוצר ובתפקידים עסקיים נחלשה. המצב הזה יוצר תעשייה הממוקדת בעיקר במחקר ופיתוח, תוך ירידה בתפקידים התומכים בפיתוח המוצר והתפעול העסקי. מצב זה מצביע על פחות הזדמנויות תעסוקה בהייטק למי שאינם בתפקידים טכנולוגיים. ומגביל את היכולת של ההייטק לצמוח כענף מעסיק בישראל.
השקעות מרוכזות בחברות בוגרות וסייבר
הדו”ח מגלה כי בעוד סך ההשקעות בחברות הייטק נשאר יציב, ישנה מגמה של ריכוז השקעות בחברות בוגרות, ובעיקר בתחומי הסייבר. קרוב ל-60% מההשקעות שנעשו בתקופת המלחמה הופנו לסבבי גיוס גדולים (מעל 50 מיליון דולר), בעיקר בחברות מבוססות. תחום הסייבר, הפך לדומיננטי במיוחד, וריכז כ-35% מסך ההשקעות בתקופה זו, נתון הכפול מהשנים הקודמות.
מגמה זו מעידה על ההצלחה של תחום הסייבר בישראל, אך היא גם מדגישה את הסיכון לצמצום ההשקעות בסטרטאפים צעירים ובתחומים נוספים – צריך להמשיך לוודא שיש מספיק הון זמין להשקעות לחברות גם ביתר התחומים. הקפאון בהשקעות בשלבים מוקדמים עלול לפגוע בפיתוחים חדשניים ולצמצם את צמיחתן של חברות חדשות שמהוות את הבסיס לחדשנות העתידית של ישראל.
שכר גבוה אך פערים גדלים
בעוד התעסוקה בהייטק נותרה בסטגנציה, השכר בענף המשיך לעלות, והפער בין השכר בהייטק לשאר המשק ממשיך להתרחב. השכר הממוצע בהייטק ברבעון השני של 2024 עומד על כ-31.5 אלף שקלים, פי 2.8 מהשכר הממוצע במשק. העלייה בשכר מעידה על ביקוש לכישרונות טכנולוגיים שרק יגדל בעתיד.
במספר האבים יש סימני התאוששות, ישראל בהשתהות
בנוסף, פערי התשואות בין חברות טכנולוגיה ישראליות לחברות נאסד”ק ממשיכים להתרחב. בעוד בנאסד”ק נרשמה תשואה של 31% מאז פרוץ המלחמה, מדד ת”א-טכנולוגיה עלה ב-14% בלבד, פער המדגיש את התחרות הגוברת בשוקי ההון העולמיים. חשוב לציין שעד תחילת 2023 נאסד”ק 100 ותל אביב טכנולוגיה הציגו תשואות דומות.
סיכום והמלצות:
במלאות שנה לפרוץ מלחמת “חרבות ברזל”, ברור כי ההייטק הישראלי הפגין חוסן יוצא דופן, אך האתגרים שנחשפים בדו”ח מצריכים צעדים אקטיביים על מנת לשמור על מעמדו כמנוע צמיחה מרכזי. רשות החדשנות ממליצה על צעדים מעשיים, ובהם:
- מעקב שוטף אחר מדדי מפתח – תמהיל התעסוקה, רישום חברות חדשות, גיוסי הון והשפעות עולמיות.
- הגדלת השקעות ממשלתיות – הגדלת ההשקעה הממשלתית בהייטק, במיוחד בסטרטאפים צעירים, בחברות בשלבי צמיחה מוקדמים ובתחומי טכנולוגיה בהם זמינות ההון הפרטי נמוכה.
- צמצום אי-הוודאות בסביבה העסקית – ייצוב התנאים העסקיים המקומיים כדי למשוך השקעות זרות ולהבטיח המשך צמיחה.
קרדיט: חנה טייב
