אנרגיה גרעינית נמצאת בשימוש בעולם כבר עשרות שנים. אלא שהתחממות כדור הארץ והצורך בעצמאות אנרגטית ליחידות צבאיות מביאות את הצבא האמריקני, ולא רק הוא, לחפש פתרונות חדשים, מבוססי כורים גרעיניים קטנים. הממשל האמריקני שהכריז על אפס פליטות מזהמות עד 2035, מעודד את פיתוח משק האנרגיה הזה, למרות התנגדות של גופים ירוקים.
הצבא האמריקני נמצא בתהליך מואץ של מציאת פתרונות אספקת אנרגיה למתקנים שלו. אחד הפרויקטים המרכזיים שלו הוא פיתוח כורים גרעיניים קטנים – micro-reactor power plants בכדי לאפשר פריסה מהירה ובטוחה שלהם ברחבי ארצות הברית. הפיתוח של DIU (מעבדת המחקר המרכזית של זרוע היבשה האמריקנית), אמור לפתח מערכות אנרגיה עצמאיות ליחידות הצבא האמריקני עד שנת 2030.
“הפרויקט הזה אמור להיות מתקדם מאד וישחרר אותנו מהתלות בתשתית אנרגיה מקומית שכיום מגבילה חלק מהיכולות שלנו, כל שכן בראיה עתידית של צריכת אנרגיה” אומר ד”ר אנדרו האייר, מנהל תחום האנרגיה ב DIU. “בנוסף זה אמור להוריד באופן משמעותי את פליטת גזי החממה. הפיתוחים הללו הם לא רק לשימושים צבאיים, אלא גם לשוק האזרחי. אנרגיה נקיה היא צורך עולמי”.
התכנית שנדונה בשנה האחרונה מספר פעמים בקונגרס, מלווה על ידי גורמי הפיקוח האמריקניים שאמורים לאשר שימוש בכורים גרעיניים בסביבה אזרחית. שתי ועדות מפקחות על הפרויקט הזה, האחת מטעם הצבא, US Army Regulatory Authority והשנייה מטעם הממשל US Nuclear Regulatory Commission for operational compliance. הזהירות כאן מובנת ומתבקשת, במיוחד אחרי האסונות בכור בצ’רנוביל – אוקראינה, והכור הגרעיני בפוקושימה – יפן.
הARMY פנה לחברות אזרחיות בכדי שאלה יגישו הצעות על פי מפרט שסוכם עם הגורמים הרגולטורים. הכורים החדשים אמורים לצרוך פחות 20% של אורניום 235 מועשר ולייצר הספק שינוע בין 3 ל 10 מגהוואט. כלומר, להקטין משמעותית את החומר הרדיואקטיבי מבלי לפגוע בתפוקה. ההגדרה המבצעית של הכורים על ידי ה ARMY אמורה לנתק לחלוטי את התלות של הבסיסים ברשתות החשמל האזרחיות. אלה חשופות למפגעי מזג אוויר, מתקפות סייבר או אפילו מגיפות שמצריכות את העובדים שלא להגיע לעבודה. בנוסף הפעלת הכור תעשה במלואה על ידי צוות קטן בבסיס עצמו, אבל תוכל להתחבר בזמן חירום לרשת האזרחית לצורך יתירות בכל הקשור לשליטה, תחזוקה או אספקת אנרגיה נוספת. הכור אמור להיבנות בשטח של עד 20 דונם כאשר האזור של ליבת הכור עצמו לא יעלה על 165 מטר. זאת בכדי ליצור אזור הגנה קטן ככל הניתן. בדיונים במשרד ההגנה ואחר כך בקונגרס גם נבחנו פתרונות אנרגיה ירוקה אחרים כמו לוחות סולאריים או טורבינות רוח. שני הפתרונות הללו נפסלו בשל הקושי לאגור אנרגיה בעוצמה מספיקה והעובדה שהם נזקקים לשטח גדול להתקין אותם.
“אנחנו חייבים לאמץ גישה חדשה לייצור וצריכת אנרגיה”, נכתב בהודעה שהוציא ה ARMY אחרי הדיון האחרון בקונגרס שנערך בסוף חודש מרץ האחרון. “לכן יש לפנות לפיתוחים חדשים, שיספקו אנרגיה יציבה לצורך רציפות תפקודית של הכוחות”. הפרויקט הזה מתיישר עם תכנית אפס פליטות CO2 של הבית הלבן מחודש מאי האחרון. בתכנית שעליה חתומים הנשיא ביידן וסגניתו האריס, קורא הבית הלבן לפתח את משק האנרגיה הגרעינית “שנחשב ליציב ומתגמל לעובדים שלו, וכן מאשר נגישות ומחיר סביר לאוכלוסיות חלשות ברחבי המדינה”. מתברר שמשק החשמל בארצות הברית אחראי לרבע מהפליטות המזהמות של המדינה. ההכרזה הנשיאותית הזו כללה גם הקמת גוף מיוחד שיחקור ויעודד חברות פרטיות לייצר כורי חשמל קטנים, שיספקו רישות אנרגיה לכל ארצות הברית.
במקביל לפרויקט של ה ARMY, גם חיל האוויר האמריקאי מפתח יכולת ייצור עצמאית מבוססת כור גרעיני. בבסיס Eielson באלסקה מפותח מיקרו כור גרעיני ;דומה לזה ש ה ARMY. התכנית הזו שנמצאת בשלב המכרזים נעצרה בחודש אפריל האחרון לאחר בקשה של הקונגרס האמריקני לבדוק את בטיחות הפרויקט. כל הרכש וההכנות הוקפאו מאז, וההחלטה לגבי המשכו אמורה להתקבל עד סוף הרבעון הנוכחי. בהודעה שהוציא חיל האוויר האמריקאי נאמר כי הפרויקט נידון בשקיפות מלאה מול כל הגופים הרלוונטיים, כולל אלה של מדינת אלסקה שבחלקם מתנגדים לניסוי על אדמתם.
בינתיים בכדי להאיץ את תהליך הרישוי שנראה כמו המכשול העיקרי בפרויקט הכורים הזעירים, ביקרה משלחת של חיל האוויר האמריקני במעבדת המחקר המרכזית של מדינת איידהו, Idaho National Laboratory – INL, ובחנה פתרונות שונים להפקת אנרגיה ובהם גם טכנולוגיות חדשות להפעלת כורים גרעיניים להפקת חשמל. הסיור הזה נועד בכדי להכין את הקרקע לקראת הדיון הסופי לאישור הקמת הכור מול הרשויות באלסקה.
סין לא מחכה לאף אחד
בסין כידוע הרגולציה הרבה יותר קלה… ממשלת סין מתכננת הקמה של כורים גרעיניים צפים לייצור אנרגיה שישמשו את הבסיסים הצבאיים שנבנו על איים מלאכותיים בים סין הדרומי. המודיעין האמריקני מצביע על כשהסינים נמצאים בשלבים מתקדמים של פיתוח, אם כי ההערכה היא שפריסת הכורים תהיה רק בעוד כמה שנים. “פריסת הכורים תשנה את מאזן הכוחות באזור”, אמר לאחרונה אדמירל ג’ון אקולינו, לשעבר מפקד הכוחות הימיים של ארצות הברית באזור האינדו פסיפי בראיון לוושינגטון פוסט. באופן מפתיע הפרויקט הזה נתקל בביקורת פנימית של האקדמיה הסינית. מדענים משתי אוניברסיטאות בולטות, East China University of Political Science and Law in Shanghai ו the Beijing Institute of Technology, קראו לממשלת סין לדון עם הקהילה הבינלאומית על מגבלות רגולטוריות ובטיחותיות לפני פריסת הכורים הללו.
תמונת שער: מטוס 35 F נוחת בבסיס
חיל האוויר eielson באלסקה
צילום: by photo Force Air .S.U
.T Miguel Jose Class st1 Airman
Tamondong