פתרון ירוק לצמצום זיהום מי הים: ראיון עם אפרת לב, מנכ”לית סיקורה
מפרץ אילת, אחד המקומות הייחודיים ביותר בישראל, מתמודד עם אתגר סביבתי משמעותי. על רקע גידול בתיירות ובהתפלת המים, עולה בעיית הזיהום במי הים הנגרם מהזרמת חנקות. חברת סיקורה, בראשות אפרת לב, מצאה פתרון יצירתי ומרתק באמצעות שימוש באצות אולווה. חברת סיקורה היא חברה ישראלית המתמחה בגידול ופיתוח טכנולוגיות ייחודיות לאצות, כולל אצת אולווה. החברה פועלת כבר למעלה מ-20 שנה בתחום החקלאות הימית והחדשנות הטכנולוגית, ומפתחת פתרונות ברי-קיימא לשימוש במשאבי הטבע לטובת שמירה על הסביבה והגדלת הערך הכלכלי. בראיון זה אפרת לב משתפת אותנו על הפרויקט הייחודי, האתגרים, והחזון לעתיד.
התחלה של מהפכה ירוקה
“הפרויקט הזה התחיל מתוך צורך ברור בשטח,” מסבירה אפרת לב, מנכ”לית חברת סיקורה. “משרד החקלאות פנה אלינו ב-2020 במטרה למצוא פתרון לבעיה שנוצרה עם כמות הזרמת מי הרכז ממתקן ההתפלה בסבחה (אילת) לים סוף. היה ברור שמדובר במשימה גדולה – לצמצם את כמות החנקות שנזרקות למים, ובכך להגן על השוניות והחיים בים.”
“ים סוף הוא נכס טבעי אדיר,” מוסיפה לב. “שוניות האלמוגים כאן הן מהיפות והעמידות בעולם, אבל כמו כל סביבה טבעית רגישות, הן פגיעות לשינויים כימיים. אנחנו מדברים על נזקים שנוצרים כתוצאה מזיהום המים, ולא היה לנו ספק שצריך לעשות משהו כדי לעצור את הפגיעה הזו.”
השילוב של התפלת מים ואצות אולווה
לב מסבירה שהבעיה העיקרית היא החנקות שמוזרמות לים כתוצאה מתהליך ההתפלה. “ההתפלה של מי בארות, למשל, זולה יותר אבל היא גם כוללת חנקן בכמויות גבוהות שנכנסו לשם כתוצאה מהשימוש בדשן בחקלאות. ברגע שמי התמלחת, שהם התוצר הנגדי של מי השתייה, חוזרים לים, הם מביאים איתם את הכימיקלים שלא נצרכו, וזה פוגע במערכת האקולוגית.”
“כדי להתמודד עם זה, עלה הרעיון להשתמש באצת אולווה (Ulva), או כמו שאנחנו קוראים לה – ‘חסת הים’. האצה הזאת יודעת לספוח חנקות ולהמיר אותן לחלבון, ובכך לצמצם את כמות המזהמים במים. בנוסף, היא עצמה הופכת למשאב בעל ערך גבוה שמסייע גם כמאכל וגם לתעשיות נוספות.”
מהלך הניסוי והתוצאות
“ב-2021 התחלנו ניסוי ראשוני שארך כשנתיים,” מספרת לב. “הניסוי כלל גידול של אצות סביב מתקן ההתפלה באילת, במטרה לבחון את היכולת שלהן לספוח חנקן. התוצאות היו מרשימות: הצלחנו להסיר חנקן במידה של 1 גרם למטר מרובע ליום. כדי להגיע ליעד השנתי של ספיגת 10 טון חנקות, הבנו שנצטרך להשתמש בכ-40 דונם של אצות מסביב למתקן. מדובר בתוצאה שמעבר לציפיות שלנו.”
“הדבר היפה בתהליך הזה הוא שהאצה סופחת את החנקן וממירה אותו לחלבון, מה שהופך אותה למשאב מועיל מאוד. החלבון שנוצר יכול לשמש כמזון לבני אדם או לבעלי חיים, כך שאנחנו לא רק מטפלים בבעיה סביבתית אלא גם מייצרים ערך מוסף.”
אצת אולווה – יותר מסתם פתרון זמני
“אצת אולווה היא לא רק פתרון לזיהום המים, אלא היא גם יכולה לתרום לתעשיות אחרות,” אומרת לב. “היא משמשת כמקור עשיר בחלבון, סיבים תזונתיים ומינרלים כמו יוד, מגנזיום וברזל, מה שהופך אותה לרכיב חיוני במזון ובתוספי מזון. בנוסף, יש לה פוטנציאל לשימוש גם כחומר גלם לדלק ביולוגי ותחליף פלסטיק, מה שהופך אותה לאמצעי משמעותי בתעשייה הירוקה.”
לב מציינת שאחת הבעיות עם גידול האצה היא הקושי בגידול מסחרי. “זו אצה שדי קשה לגדל בתנאים מסחריים, ולכן פיתחנו טכנולוגיה ייחודית שמאפשרת לייצר ביו-מאסה איכותית באופן יציב ובקנה מידה עצום על פני היבשה. אנחנו משתמשים במי ים שנשאבים מבאר תת-ימית, מסננים את המים, ומגדלים את האצות בתנאים מבוקרים. הטכנולוגיה הזו מוגנת בפטנט בינלאומי, וזה מה שאפשר לנו להגיע להצלחה הנוכחית.”
קרדיט: באדיבות סיקורה
מה הצעד הבא?
“לאחר קבלת האישור הסופי מועדת הצורך של רשות המים, התחלנו בתכנון הנדסי מלא להרחבת הפרויקט,” מוסיפה לב בהתלהבות. “יש לנו תכניות להרחיב את הפעילות ולהגיע ליעד השנתי של מקסימום ספיגת חנקות. זה לא רק פתרון מקומי לאילת, אלא אנחנו גם רואים פניות ממדינות שכנות שמתעניינות בפתרון הזה, ורוצות ליישם אותו אצלן.”
לב מציינת כי ההכרה שקיבל הפרויקט ממשרדי הממשלה השונים ומהארגונים הירוקים מראה על החשיבות הרבה של הפתרון הזה. “אנחנו רואים בזה פריצת דרך עולמית. זו הפעם הראשונה שנמצא פתרון לניקיון מים מלוחים בצורה כזו, וזה נותן לנו תקווה שאפשר לשמור על הסביבה גם בתנאים המאתגרים ביותר.”
חזון לעתיד
“המטרה שלנו היא לא רק לספוח את החנקות ולנקות את הים, אלא גם לראות איך אפשר להשתמש בתכונות הטובות של האצות כדי להעשיר את המים עצמם,” אומרת לב. “ברגע שנגיע לרמות סבירות של זיהום, נוכל להתחיל להשתמש באצות גם להעשיר את מי השתייה במינרלים וסיבים תזונתיים.”
“אני מאמינה שבעתיד נראה יותר ויותר חוות אצות ירוקות שיצמחו סביב מתקני התפלה, לא רק בארץ אלא גם בעולם. אנחנו צריכים להבין שהשקעה בטכנולוגיות ירוקות היא השקעה בעתיד שלנו, בעתיד של המים שלנו, ובאיכות החיים שלנו.”
אפרת לב מנכלית סיקורה.
קרדיט: באדיבות כרמית חסין
סיכום
הפרויקט של חברת סיקורה בניהולה של אפרת לב הוא דוגמה מצוינת לחדשנות טכנולוגית המשלבת פתרון סביבתי עם יצירת ערך כלכלי וחברתי. אצות האולווה לא רק מספקות פתרון לזיהום במפרץ אילת אלא גם מראות את הפוטנציאל הטמון בחקלאות ימית ובשימוש בטבע לטובת השמירה על הסביבה. אם נמשיך להשקיע בטכנולוגיות כאלו, ייתכן ונוכל לשפר את מצב הסביבה ולהבטיח עתיד ירוק ובריא יותר לכולנו.
