הפסולת בחלל הוא נושא שנמצא כיום במקום גבוה מאד בסדר העדיפויות של תעשיית החלל ומדינות. התופעה של צפיפות הולכת וגדלה בשכבת החלל הנמוכה, מגבירה את הסיכוי להתנגשות בין לוויינים, כל שכן כאשר מדובר בלוויינים או חלקי חלליות שיצאו משימוש ומשייטים ללא בקרה. מספר חברות הציגו לאחרונה פתרונות מתקדמים בתחום הזה שיש מי שרואים בו תחילתו של משבר עולמי דוגמת משבר האקלים.
במהלך חודש דצמבר האחרון הודיע חברת הלוויינים היפנית Astroscale Japan Inc על הישג היסטורי. לווין ניסוי שלה התקרב עד למרחק של 15 מטרים מחלק עליון של טיל ישן שמשייט בחלל ללא בקרה. הלווין ADRAS-J, הוא לווין ניסוי של החברה לטיפול בפסולת חלל. עד היום אף לווין מסחרי לא הגיע קרוב כל כך לעצם שנע בחלל ללא יכולת שליטה מתחנת קרקע על פני כדור הארץ. פרויקט ADRAS-J נבחר על ידי סוכנות מחקר החלל היפנית Japan Aerospace Exploration Agency (JAXA), כמדגים ראשון לקראת כניסה לפעילות מסחרית בתחום של פינוי פסולת בשכבת החלל הנמוכה. מטרת הניסוי הייתה להדגים את יכולת השיוט המדויקת של ה ADRAS-J, שמתאים את עצמו למהירות שבה נע העצם בחלל. השלב הבא בהדגמה אמורה להיות תפיסת העצם עצמו על ידי זרוע רובוטית או רשת מיוחדת וגרירתו לכיוון האטמוספירה כדי להשמידו.
ה ADRAS-J, שוגר לחלל בראשית פברואר 2024 ובתחילת אפריל הוא החל את המסלול לעבר חלקי הפסולת שנבחרו לניסוי. בשלב הזה ב Astroscale החלו בבדיקת מערכות הניהוג שלו והיכולת לנווט לעבר החלקיקים בצורה אופטימלית בכדי לחסוך באנרגיה. ההתקרבות הראשונה לעבר החפץ שנבחר הייתה עד למרחק של כמה מאות מטרים ואחרי שהוכחה היכולת הזו ההתקרבות צומצמה בהדרגה למרחקים של 50 ו 20 מטרים בהתאמה.
בניסוי האחרון שנערך ב 30 בנובמבר 2024, כאשר ה ADRAS-J הגיע למרחק של 50 מטרים מהחפץ, הוא האט את המהירות והחל בגלישה איטית לעברו עד שנעצר במרחק 15 מטרים ממנו לקראת הנקודה שנבחרה ללכוד אותו – Capture Initiation Point (CIP).
תמונה: צילום של פסולת חלל ב 1989 צילום: ESA , סוכנות החלל האירופית
ההתקרבות נעשתה באופן מדויק ומבוקר, כאשר פתח הזרוע הרובוטית שאמורה לאסוף את החפץ, Payload Attach Fitting (PAF), מכוונת אליו. המפתחים הדגימו בכך את יכולת הניהוג המדויקת של ה ADRAS-J, שלא מצריכה תיקוני ניהוג מסוכנים בקרבת החפץ. בניסוי הבא של ה ADRAS-J2, אמור הלווין להדגים את יכולת תפיסת החפץ. אלא שבניסוי עצמו התרחש אירוע שהמפתחים עדיין בודקים את מהותו. במהלך ההתקרבות לשארית הטיל, הופעלה לפתע המערכת האוטונומית למניעת התנגשות שמותקנת על ה ADRAS-J, והוא ביצע התנתקות מהירה בכדי למנוע מגע לא מתוכנן. הכוונה המקורית הייתה להתקרב למרחק של כמה מטרים מחלק הטיל, עד מרחק התחברות של הזרוע, ורק אז לנתק מגע. למרות הכשלון כביכול ב Astroscale מרוצים מאד מתוצאות הניסוי, שלדבריהם הדגים עד כמה מערכות הלווין מדויקות אמינות ומתקדמות.
זה לא מפתיע שגם חיל החלל האמריקני נמצא עמוק בתהליך של התמודדות עם פסולת חלל, אם כי מבחינתו מדובר גם ביכולת התקפית עתידית. לווין שיכול לפגוש ולגרור שארית של חללית או טיל, יכול לפעול גם נגד לווין פעיל. אמנם בארצות הברית לא מדברים על כך, אבל היכולת הדו שימושית בטכנולוגיית איסוף פסולת בחלל ברורה לכל השחקנים.
במהלך חודש דצמבר האחרון חתם חיל החלל חוזה פיתוח עם חברת סטארט אפ פרטית בשם Turion Space, שאמורה לבנות לו שלושה לוויני הדגמה לסילוק עצמים בשכבת החלל הנמוכה – LEO. הלוויינים הללו אמורים לשייט בחלל ולאתר עצמים בעזרת יכולת צילום ארוכת טווח. האינפורמציה לתחנת הקרקע מועברת בתקשורת לייזר מוצפנת וכך נבנית תמונת עצמים. לווין הניסוי הראשון של החברה שוגר באמצע 2024, והוא משדר מאז נתונים על פסולת חלל שמתויגים במרכז מעקב של חיל החלל האמריקני. על פי אתר סוכנות החלל הישראלית יש כיום במעקב בחלל כ 26,000 עצמים הגדולים מ 10 ס”מ, וההערכה היא שמספרם מגיע לכ- 40,000. על פי סוכנות החלל האירופית ESA, בחלל משייטים כ 130 מיליון חלקיקים הקטנים מ 1 ס”מ. מכאן, הסכנה של פגיעה בתחנות חלל ולוויינים הולכת וגדלה ככל שיותר לוויינים יוצאים משירות או מתפרקים בחלל. כל חלקיק כזה נע במהירות של 28,000 קמ”ש, כך שמספיק חלקיק בגודל של 1 ס”מ, בכדי להשבית לוויינים בשווי של עשרות, מאות ולעיתים גם מיליארדי דולרים.
קבוצת מדענים ממספר אוניברסיטאות בולטות בעולם יחד עם חוקרים של סוכנות החלל האמריקנית NASA, יצאו במהלך ינואר האחרון בקריאה לאו”ם, בכדי שזה יאמץ אמנה חדשה לניקוי וניהול החלל כחלק מתוכנית עולמית לקיימות. המדענים הללו מזהירים כי אם הפעילות בחלל לא תוסדר כפרויקט רב לאומי, העולם יגיע מהר מאד למצב חמור, בדומה למשבר האקלים.
בראיון לאתר SPACE COM, אומרת מליסה קווין, מנכ”לית Slingshot Aerospace העוסקת בקיימות בחלל כי “ללא פיקוח וצעדי זהירות ברורים, אנחנו נאבד את אחד הנכסים החשובים לקיימות כדור הארץ. החלל הוא משאב חשוב שנמצא בשימוש הולך וגובר של האנושות, אבל כבר לא מדובר במקור ומקום בלתי נדלה”.
תמונה: חלק מנוע טיל שנותר בחלל צילום: ESA , סוכנות החלל האירופית
תמונת כותרת: לווין הניסוי ADRAS-J לפינוי פסולת חלל
צילום: Astroscale Japan Inc
