היי-טק? איזה היי-טק?

אנשים רבים משתמשים במושג היי-טק באופן רחב ביותר.
פעם, כשמישהו היה מכניס מחשב אישי עם שני כונני פלופי דיסק למשרד שלו, הוא היה מכריז לפני אשתו והעולם שהוא “נכנס להיי-טק”, או בעגה הישראלית: “אצלנו במשרד מזמן עברנו להיי-טק”.
עם השנים, מושג ההיי-טק התפתח, אם כי גם היום יש את הזן הזה שמשתמש בשאילתות בChatGPT ורואה את עצמו כטכנולוג AI מדופלם.

בתחום ההשקעות, כמעט כל קרנות ההון סיכון מצהירות על עצמן כמשקיעות היי-טק, גם אם עיקר ההשקעות שלהן הוא בתחום הפינ-טק או האפליקציות. אין בעיה עם מי שמחליט שתחום ההשקעות שלו הוא, נניח, משחקים (ומשחקים יכולים להיות גם מורכבים מאוד), אבל רצוי שקרן כזו תגדיר את עצמה כקרן שמשקיעה במשחקים (ואכן, יש בישראל כמה קרנות כאלה שמצהירות על עצמן כמשקיעי חברות משחקים, וחלק גדול מהן מצליח מאוד).

Grove Ventures, הקרן שהקמנו לפני כ-8 שנים, קמה כדי להשקיע בעיקר בדיפ-טק. כשהוקמנו, עלו הרבה תהיות, אפילו ממנהלי קרנות אחרים, שהציפו את השאלה: “מה זה דיפ-טק?”. חלק שאל את השאלה כי באמת לא היה להם מושג מה זה, וחלק כי המושג הזה של דיפ-טק אינו מוגדר היטב.

אז איך מגדירים דיפ-טק?
דיפ-טק, בעיניי, זה הדברים הקשים ביותר בטכנולוגיה. זה הסמיקונדקטורס, החומרים, המחשוב הקוונטי, חומרה ותוכנה המאפשרים AI, החלל, וה-Cloud Infrastructure. עם הזמן, התברר שגם בישראל השקעות בתחומים האלה הן בעלות פוטנציאל גבוה למימושים בערכים גבוהים מאוד, ופתאום כמעט כל קרן כזו, שפעם עסקה בסייבר ופינ-טק, עושה היום… “וגם דיפ-טק”.

מעבר ל”מתחזים”, יש היום בישראל לא מעט קרנות שעושות השקעות דיפ-טק או מוכוונות לשם, וטוב לתעשיית ההיי-טק הישראלית שזה כך. ריבוי הקרנות מאפשר גם שיתוף פעולה ביניהן והתמקצעות הולכת וגוברת. הידד.

האם אכן כל אחד יכול להשקיע בדיפ-טק? כן ולא.
כן, כי תמיד ניתן להשקיע ביזמים מרשימים (גם אנחנו דוגלים ב-People First על כל המשתמע). תמיד ניתן להשתמש ביועצים.
לא, כי כדי להשקיע בחברות טובות, לתמוך ביזמים, ולהבין במה שקורה באמת בחברה – צריך לדבר את השפה המתאימה של השוק.

אבל האם באמת כל ההשקעות בהיי-טק הן השקעות טובות? ממש לא.
בסטארט-אפים בתחום האפליקטיבי (וניתן לכלול פה גםSaaS , פינ-טק וסייבר) מגיעים מהר מאוד להחלטה אם ההשקעה היא טובה או לא. תוך שנתיים-שלוש, המשקיע ידע אם יש Product-Market Fit. הוא יוכל לבחון את המכירות (שנכנסות בדרך כלל, ורצוי כ- ARR – Annual Revenues Rate) ודרך מעקב המספרים הוא יהיה מסוגל לנתח לאן החברה הולכת. לא טוב – סוגרים. ככה-ככה – מחפשים קונה, גם אם המכירה היא בזול. טוב ממש – מזרימים עוד כסף ומושכים להשקעה את קרנות ה- Late Stage.

בדיפ-טק, הליך בניית המוצר והוצאתו לשוק זה כמו הריון של דינוזאור. שנים.
לפעמים, תוך כדי בניית המוצר, השוק משתנה, ואז החברה מוצאת את עצמה עם מוצר נטול שוק. לפעמים החברה מוציאה את המוצר לשוק, ורק אז היא מבינה שהשוק לא זקוק למוצר הזה, או שתהליכי החדירה הם ארוכים, מורכבים ויקרים מכפי שתכננה.

יש הרבה כישלונות בדיפ-טק. לא בטוח שהמספר נמוך או גבוה מזה של תחומי ההיי-טק האחרים. מאידך, כשיש הצלחה משמעותית, זאת הצלחה ברמות של מיליארדי דולרים. כך ניתן למנות בין האקזיטים בתחום את מלנוקס, הבאנה, סולר-אדג’ (לפני ירידת הערך), ואם יורשה לי להזכיר משהו מהעבר הרחוק – זאת אמ-סיסטמס שלי.

אז כדאי להשקיע בדיפ-טק? בטח. רק ש…
כמו משתמשי ה-PC בסיפור שלי בהתחלה, על אלה ש”הכניסו היי-טק למשרד”, שלא היו צריכים שום הכשרה בתכנות או בחומרה, כך גם משקיעי היי-טק קונבנציונליים.
לא צריך לגמור בהצטיינות תואר שני בפיזיקה בעברית או תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון כדי להפוך למשקיע היי-טק. משקיע היי-טק קונבנציונלי צריך להבין קודם כל באנשים, צריך Common Sense טוב, צריך לאהוב טכנולוגיה ועוד תכונות דומות כדי להפוך למשקיע טוב.

רק שבדיפ-טק נדרשים אלמנטים נוספים.
צריך באמת להבין בתחום, כמו שכתבתי, ורצוי אפילו להתנסות בו. מי שלא עבר את הסייקל הזה של באגים ובעיות, הלוגיסטיקה הנדרשת, וכמות כוח האדם לוריפיקציה וכו’, עלול למצוא את עצמו אמנם במקום טוב – יותר מההוא שלמד שחיה בהתכתבות, אבל…
לפעמים הניסיון העודף וההיכרות האינטימית עם השוק, התהליכים, השחקנים והמנהלים הרלוונטיים – זה מה שיוצר את ההבדל הזה בין הצלחה לכישלון.

והנה בא האלמנט הנוסף: עמידות.
כדי להצליח כיזם דיפ-טק, צריך עמידות. אם אתה מתכנן להיות יזם דיפ-טק ומספר לאשתך שתוך 3 שנים יהיה אקזיט ותוכלו לנסוע לשנה למזרח, אתה שקרן או הזוי. זה ייקח זמן, וגם אם אתה יודע שזה ייקח זמן – זה ייקח יותר זמן ממה שחשבת. מספר הפעמים שבהם תחטוף סטירות, כישלונות, דאגות, וחוסר שינה יהיה גבוה יותר ממספר האינסידנטים האלה שיקרו גם ליזם תוכנת SaaS כלשהי.

גם משקיעי דיפ-טק נדרשים לעמידות וסבלנות.
יום האקזיט הוא יום אושר ליזמים, אבל גם למשקיעים. מהיום הראשון שבו משקיע שם את כספו בחברה, הוא משייט לו על ענני חלום האקזיט וההחזר המדהים למשקיעי הקרן. אקזיט מוקדם מדי הוא אקזיט רע. העיתוי הנכון לאקזיט יכול להיות גם 8 או 10 שנים, ואם אפשר ללכת על עננים לפרק זמן קצר – בדיפ-טק זה זמן ארוך שבו אתה מתחיל בהליכה על עננים, עובר לזחילה, וגומר בזה שאתה נאחז בשברי חוט מהצמר של הענן – עד שבא האקזיט המיוחל.
ארוך. קשה.
מאידך – שווה.