ברחבי העולם מפוזרים כיום כ 110 מיליון מוקשים. בשנת 2023 בלבד נהרגו 5700 בני אדם מפיצוץ מוקשים והבעיה הו צפויה להחמיר לנוכח הימשכות מלחמת רוסיה – אוקראינה שבה עושים שני הצדדים שימוש נרחב במוקשים. במדינות רבות בעולם, בעיקר במזרח אסיה, ישנם אזורים שלמים שאוכלוסייה אזרחית לא יכולה להיכנס אליהם בגלל האיום הזה. רוב פעולות הפינוי נעשות עדיין בשיטה המסורתית של סריקות ידניות על ידי גלאי מתכות, פעולה שמסכן מאד את המפעילים בשל הקירבה למוקש. אוניברסיטת מיסיסיפי הציגה לאחרונה פיתוח של חיישן מיוחד המבוסס על קרני לייזר שמאפשר זיהוי מוקשים ממרחק של עשרות מטרים, כולל מוקשים שבנויים מחומרים פלסטיים.
בסוף חודש ינואר האחרון, מיד אחרי כניסתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן הכריזה הממשל האמריקני כי הוא עוצר את כל סיוע החוץ שלו למדינות וגופים בעולם כדי לבחון מחדש את ההוצאות התקציביות של ארצות הברית. בין שאר התקציבים שנעצרו נמצא גם זה שאמור לממן איתור ופירוק מוקשים בסביבה אזרחית. ארצות הברית התחייבה לתוכנית הזו אחרי מלחמת וייטנאם, שהותירה בדרום מזרח אסיה אזורים ממוקשים רבים. על פי נתונים שהתפרסמו בניו יורק טיימס, בווייטנאם בלבד נהרגו עד כה כ- 40,000 בני אדם וכ- 60,000 נפצעו מתחמושת ומוקשים שנותרו בשטח מתקופת המלחמה עם ארצות הברית.
אחד הקשיים באיתור מוקשים בשדות קרב ישנים הוא צמחיה ואדמה שמכסים אותם. הטכניקה הנפוצה ביותר לאיתור מוקשים היא הסריקה הידנית על ידי גלאי מתכות שנעשית באופן ידני ומסכנת מאד את המפעיל. בעולם בוחנים כל העת פתרונות חדשניים בכדי להתגבר על הסכנה לסורקים ובמקביל לסרוק מהר ככל הניתן שטחים גדולים.
אחד הפתרונות המדעיים שהוצגו לאחרונה הוא חיישן לייזר שיוצר מעין רשת קרניים. החיישן מאתר את המוקשים על פי גלי קול שמוזרמים לקרקע ויוצרים פעילות אקוסטית שנמדדת על ידי הלייזר. את הטכנולוגיה הזו הציג ואיצ’יסלב אראנצ’וק, חוקר במחלקה לפיסיקה אקוסטית מאוניברסיטת מיסיסיפי. החיישן שפיתח נקרא LAMBDIS, Laser Multi-Beam Differential Interferometric Sensor, והוא מורכב מרשת מלבנית קרני לייזר. המערכת מורכבת מכמה חלקים: מחולל גלי קול שמרעיד את הקרקע ויוצר פעילות אקוסטית. את הפעילות הזו קולט חיישן הלייזר ומייצר בעזרת מדידה מדויקת של ההחזרות מהקרקע תמונה מרחבית, כולל של עצמים הקבורים באדמה. אחד היתרונות בשיטה הזו הוא גילוי של חומרים פלסטיים ולא רק מתכתיים, שכן הוא לא תלוי בקרינה מגנטית. רשת הלייזר נוצרת על ידי 23 קרניים במימד הצד של החיישן ו 34 קרניים במימד הרחב שלו. הפריסה הזו מאפשרת כיסוי של שטח גדול יחסית, ומקטינה משמעותית את מספר הזיהויים השגויים שהיו בחיישנים בעלי רשת קטנה יותר שניסו החוקרים. המערכת כולה, מורכבת על רכב שנע בשטח ומגלה מוקשים במרחק של 20 מטרים לפניו. בשנת 2019 רשם אראנצ’וק פטנט על ה LAMBDIS, שבגרסה הראשונית שלו כלל קרניים ניצבות בלבד.
פינוי שדות מוקשים ברמת הגולן על ידי משרד הבטחון, ינואר 2025 צילום: משרד הבטחון
לפינוי המוקשים יש גם מחיר כלכלי כבד, וזה מעסיק לא מעט ממשלות. מחיר של מוקש בייצור המוני יכול להגיע למחיר של 3 דולרים, בעוד שעלות פינוי מוקש או פריט חימוש של התפוצץ מגיעה ל 1000 דולר בממוצע. “מספר המוקשים בעולם ימשיך להאמיר ככל שהמלחמות נמשכות”, מספר אראנצוק בראיון לאתר WIRE. “לכן, הטכנולוגיה הזו תהיה יעילה לא רק לצבאות נלחמים אלא גם לטובת האנושות”. צוות הפיתוח בראשות אראנצ’וק מייעד את הטכנולוגיה הזו גם לשימושים מסחריים, כמו זיהוי ננו שברים בגוף מטוס, מכונית או כל גוף המונע על ידי מנוע ונמצא בוויברציה קבועה. ייעוד אזרחי נוסף הוא זיהוי חולשות חומר במבני מתכת גדולים כמו גשרים ושלדי בנין.
תמונה: חבלנים של צבא ארצות הברית וצבא תאילנד מפרקים מוקש צילום: US Marine Corps / Cpl. Jamin M. Pow
אבל אם נחזור לאיום המוקשים, אחד השימושים הנפוצים לאיתורם הוא שימוש בבעלי חיים. לצד הטכנולוגיה מפתחים מדענים שיטות איתור על ידי בעלי חיים. כלבים הם כמובן החיה שבה נעשה השימוש הנרחב ביותר לאיתור חומרי נפץ, אבל זה קורה בעיקר לצורך איתור מטענים ולא מוקשים. מתברר שחולדות ניחנות גם הן ביכולת טובה לאיתור חומרי נפץ וניתנות לאילוף בדיוק כמו כלבים. במחוז Koh Ker בקמבודיה שמוכרז על ידי UNESCO – ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו”ם, כאתר שימור. באזור הזה נמצאו עתיקות בנות 1000 שנה ויותר בהם מקדשים נדירים. UNESCO מימנה באזור הזה בשנים האחרונות את פרויקט איתור המוקשים על ידי עכברים, במטרה לפתח את התיירות באזור. מתברר שהכשרת חולדה לזיהוי חומרי נפץ אורכת כשנה. המאמנים משתילים חומרי נפץ בביצים ריקות ומאפשרים לחולדה לרחרח אותה בין כמה עצמים ללא חומר נפץ. בכל פעם שהיא מגיעה לחומר נפץ היא מתוגמלת במזון. כך לאורך 12 חודשים יוצרים המאמנים אצל החולדה דפוס של זיהוי ותמורה. אחרי שנה החולדות נשלחות כשהן קשורות ברצועה לסרוק שטח. מתברר שהיעילות שלהן גבוהה מאד. בעוד אדם עם גנומטר סורק שטח בגדול של מגרש טניס במשך ארבעה ימים, חולדה עושה את זה בחצי שעה. ההצלחה של הפרויקט הייתה גדולה, באזור נוקו לחלוטין כ 300 דונם לא לפני שנמצאו בהם 4 מוקשים ועוד שלושה חימושים ישנים שלא התפוצצו.
תמונה: ואיצ’יסלב אראנצ’וק והדמיית מוקש טמון בקרקע בעזרת טכנולוגיית לייזר צילום: Vyacheslav Aranchuk / University of Mississippi
תמונת כותרת: פינוי שדות מוקשים ברמת הגולן על ידי משרד הבטחון, ינואר 2025
צילום: משרד הבטחון
