מאת: אריק ויינשטיין. אריק שורן (Eric Schorn), סגן נשיא ומנהל חטיבת המעבדים בחברת – ARM ביקר לאחרונה בישראל כחלק מחיזוק הקשרים בין חברת ARM לתעשייה המקומית. בראיון סוקר אריק שורן את ההכרזות האחרונות של ARM למעבדים חדשים, מפת הדרכים למעבדי ARM ואיך הוא רואה את התחרות החדשה מול אינטל בתחום מעבדים בקצה הגבוה של הסקאלה.
אריק שורן הצטרף ל ARM לפני כ 12 שנה כמהנדס פיתוח ועבר מספר תפקידי ניהול עד לתפקיד סגן נשיא לשיווק ומנהל חטיבת המעבדים.
מה כולל תפקיד השיווק הבכיר בחברת ARM?
“כסגן נשיא לשיווק אני אחראי לתכנון והגדרת מפת הדרכים של חברת ARM. אני אחראי לכל המגעים של ARM עם שותפים טכנולוגיים מרכזיים, יצרני תוכנה,יצרני OEM ולקוחות אסטרטגיים. בתכנון מפת הדרכים אנו משלבים טכנולוגיות ומוצרים שיגדילו את הערך המוסף של מעבדי ARM ללקוחותינו ויאפשרו להם להתמודד בהצלחה בתנאי שוק משתנים. ערך מוסף זה מושג ע”י: ארכיטקטורות מתקדמות שייתמכו במגוון רחב יותר של יישומים, תחום רחב של מעבדים החל מהקצה התחתון כמו ה Cortex-M0 שהוצג בשנה שעברה ומכיל רק 12 אלף שערים, דרך טווח הביניים כמו ה Cortex-A5 ועד למעבד בקצה המאוד גבוה של הסקאלה שכרגע שם הקוד שלו Eagle וגם כלי תוכנה מתקדמים.
תחומים נוספים שאנו בודקים בצורה מתמדת ומעדכנים הם המודלים העסקיים ויישום המעבדים בטכנולוגיות חדשות כמו לדוגמא FPGA.”
אילו חטיבות נוספות יש ב- ARM בנוסף לחטיבת המעבדים?
“ARM החלה כחברה שמתמחה במעבדים אך במשך הזמן לאחר שרכשנו חברות טכנולוגיות נוספות נוספו חטיבות ה – Physical IP שהתבססה על Artisan Technology, חטיבת המולטימדיה שמפתחת מאיצי גרפיקה ווידיאו, חטיבת תכן מערכות שאחראית על כלי התוכנה ותכנון כרטיסים וכמובן חטיבת התמיכה בלקוחות.”
מה האסטרטגיה של ARM לשוק המכשירים הניידים בפרט וגם מעבר לו כמו האלקטרוניקה הבידורית?
“מתחילת דרכנו מעבדי ARM תמיד נשענו על שימוש במצברים – החל במחשב כף יד הראשון – Apple Newton ועד לטלפונים הכי חכמים של היום. דבר זה אילץ אותנו להתמקד ביעילות בכל התחומים : יעילות בביצועים, יעילות בצריכת הספק, יעילות בגודל הקוד בתוכנה, יעילות בתכנון המערכת – ודבר זה הביא להצלחה של ARM בתחום המכשירים הניידים והטלפונים החכמים. היום כשהשיפור בטכנולוגיות המצברים הגיע לישורת הרי מה שמניע את ההצלחה היא האפשרות להפיק יותר ביצועים עם פרופיל הספק נתון- וזוהי האסטרטגיה שלנו.
אולם הדבר נכון לא רק למכשירים ניידים, אם נסתכל על מכשיר טלביזיה- גם פה יעילות ההספק הפכה לנקודת מפתח, מכשיר שמייצר פחות חום יכול להיות יותר קטן, להקטין את ה-BOM של חלקי הקירור, יותר אמין כי לא נדרשים חלקים נעים כמו מאווררים. גם בתחום השרתים יש משמעות רבה לשימוש במעבדים בעלי הספק נמוך – הדבר מאפשר להגדיל את צפיפות המעבדים, פרמטר שחשוב בעיבוד מקבילי עם מאות ואלפי מעבדים, תוך כדי הורדה משמעותית בעלויות הקירור הנדרש. בטלפונים ניידים, בטלביזיות ובשרתים, – יעילות ההספק מהווה יתרון משמעותי. לאחרונה הגענו בבדיקות על שבב ניסיוני מבוסס ARM1176 בטכנולוגיית 45 ננומטר לתוצאות שמראות על חיסכון פוטנציאלי של 40% בהספק בהשוואה לשבבים המסורתיים המיוצרים בתהליך ייצור המוני. אנו נמשיך לפתח מעבדים עם יחס גבוה של ביצועים להספק עבור שווקים וסגמנטים חדשים – הדבר יאפשר ללקוחותינו להגיב לתנאי שוק משתנים ולפתח אפליקציות ומוצרים חדשים מבוססי ARM. יש לזכור שתכנון IP ומעבדים הוא תהליך יקר מאוד, אך אם ניקח את ההשקעה ונחזיר אותה בעזרת מאות רבות של לקוחות כמו גם ע”י תמלוגים (כל שנה מיוצרים כארבעה מיליארד מכשירים עם מעבדי ARM בפנים) הרי שההשקעה כדאית.”
בשנתיים האחרונות יצאה ARM עם משפחת מעבדי ה Cortex – , תוכל לתאר אותה על נגזרותיה השונות?
שורן:”סדרת מעבדי משפחת ה Cortex מורכבת משלוש משפחות: A, R ו- M.
משפחת ה- A בקצה הגבוה מכילה יחידת ניהול זיכרון (MMU) ומיועדת להריץ מערכות הפעלה כמו לינוקס, אנדרואיד ו-סימביאן. שוק היעד של מעבדים אלו הוא הקצה הגבוה של הטלפונים החכמים.
משפחת R היא משפחה שמיועדת לאפליקציות Embedded ייעודיות שדורשות ביצועי זמן אמת ביישומים כמו מודם סלולארי וניהול פרוטוקולי תקשורת.
משפחת M היא המשפחה בקצה הנמוך של המעבדים המאופיינת במיקרו בקרים הקלים לשימוש, יעילים וגמישים מבחינת ארכיטקטורה. הייחודיות של משפחה זו בכלל ומעבד ה- M3 בפרט היא במודל העסקי שמאפשר ליצרני סיליקון מובילים כמו Atmel, NXP ו- TI לייצר מגוון גדול של בקרים מבוססי Cortex M3 בווריאציות שונות ליעודים כמו לתעשיית הרכב, בקרה תעשייתית או ליישומים רגישים למחיר. במשפחה זו ניתן למנות את ה- M0, M3 וה- 4M שמכיל יכולות עיבוד סיפרתי והושק לאחרונה.”
איך רואים ב- ARM את הכרזתה של אינטל לחדור לשוק הטלפונים החכמים ולהתחרות ב- ARM?
שורן:”מצד אחד – אינטל חברה גדולה עם משאבים רבים וכושר המצאה – סיטואציה מפחידה. אך במבט לאחור אני יכול להגיד שמאז יצאה אינטל בהכרזה המצב של ARM רק השתפר. מבחינה שיווקית אינטל השקיעו בצורה מסיבית בתחום זה והראו ללקוחות מה ניתן לעשות – ובעצם גירו יותר את השוק וגרמו לעליה בדרישה למעבדי הקצה הגבוה של ARM. בנוסף הודגש הצורך בפרופיל הספק מותאם- לא מספיק לתת ללקוח פונקציונאליות רבה בטלפון החכם כי אם לעשות זאת לאורך זמן עם צריכת הספק נמוכה ופה בא לידי ביטוי היתרון של ARM. מבחינה טכנית כפועל יוצא מתחרות זו, נאלצנו לבחון את אסטרטגיית פיתוח הטכנולוגיות הבסיסיות שלנו – ואחת התוצאות הא שבספטמבר האחרון הכרזנו על מעבד ARM בתדר 2 גיגה הרץ, תדר שטרם נשמע בעבר בקונטקסט של מעבדי ARM. אז בסה”כ התחרות עם אינטל מאתגרת ומביאה את ARM למקומות טובים יותר ובכל מקרה – ללקוח התחרות היא טובה.”
איך מתמודדת ARM עם הדרישות הגדלות למעבדים גרפיים חזקים?
“ARM פיתחה קו מעבדים גרפיים תחת השם Mali שנמצא בשימוש כבר אצל לקוחות ושותפים אסטרטגיים כמו סמסונג,שתשלב אותם ברכיבי SoC שהיא מייצרת ותאפשר תמיכה ב- HD בהתקנים ניידים. היתרון הגדול של טכנולוגיית Mali שהיא תוכננה מהיום הראשון כתוספת למעבד הכללי שתשולב על אותה פיסת סיליקון תוך שמירת ביצועים גבוהים ופרופיל הספק נמוך, וזאת בניגוד למעבדים גרפיים אחרים, כולל של המתחרים, שפותחו כרכיבים נפרדים והיום נעשה מאמץ לשלבם יותר קרוב למעבד.”
ל- ARM ול- ADOBE יש שת”פ בנושא FLASH, מה מטרת הפרויקט המשותף הזה שנקרא Open Screen?
שורן:”היסטורית היה נהוג לחשוב, שלא בצדק, שכל רשת האינטרנט פותחה בעצם תוך כדי זיקה חזקה לארכיטקטורת ה- x86 ולכן טלפונים חכמים ומכשירים ניידים לא יודעים להתמודד עם גלישה והורדת תכנים מהרשת. בנוסף, ה- FLASH של ADOBE שנפוץ מאד היום ברשת אינטרנט פותח למחשבים האישיים אך לא הוסב לארכיטקטורות נוספות כמו ARM. האינטרס של – ADOBE בפרויקט נובע גם מהתחרות שיש ל- FLASH בשוק הסלולארי לנגני ווידאו (מצד APPLE א.ו.) דבר שהביא לשיתוף פעולה בין שתי החברות כדי לפתח גרסה מותאמת למעבדי ARM עם ביצועים גבוהים. הפרויקט הוא בעיקרו תוכנה ואנו אמורים לראות גרסה ראשונה כבר במהלך 2010.”
איך רואה ARM את השוק הישראלי?
“אנו מפתחים את מפת דרכים שלנו תוך כדי אינטראקציה ודיאלוג עם הלקוחות הישירים כמו גם עם הלקוחות שלהם בהמשך השרשרת – וזו חלק ממטרת ביקורי בישראל. השוק הישראלי מאופיין בעיננו בקיבולת אינטלקטואלית גבוהה ובדחיפת השוק לכיוונים חדשים – וזה דבר בעל ערך חשוב. אחת המוטיבציות לביקורי היא לחבור לשוק הישראלי בפרספקטיבה ייחודית זו ולהטמיע את טכנולוגיות החשובות שראינו פה במפת הדרכים של ARM, להשקיע בהם ולהתניע את השימוש בהם מבחינה מסחרית. אין ספק כי לשוק הישראלי יש ערך מוסף גבוה מבחינה טכנולוגית ואנו חוברים אליו ברמות השונות.”
איך אתה מסכם את השנה האחרונה מבחינת ARM תוך הסתכלות לשנה הבאה?
שורן:”נקודה ראשונה שהייתי רוצה להדגיש היא מיקומה המוביל של חטיבת המעבדים של ARM בשוק המעבדים תוך כדי השקעה נרחבת במו”פ ומאות לקוחות שמשתמשים כמעט בכל אפליקציה אפשרית תחת השמש.
נקודה שנייה היא קצב הגידול – במהלך 2010 אנו נשיק שלושה מעבדים חדשים (ואולי יותר) כמו ה- Eagle מבוסס Cortex-A9 שיהיה מרובה ליבות וירוץ בקצב2 GHz! ומעבד Cortex- M4 שהושק כבר לפני חודש ומיועד לאפליקציות בקרה. אנו המשכנו להשקיע במו”פ למרות המערבולת הכלכלית שחווינו בשנתיים האחרונות- והשקעה זו היא המנוע העיקרי לגידול במכירות. פרמטר נוסף הוא התחרות שבשורה התחתונה הלקוח הסופי נהנה – היא מעוררת וממריצה את הדרישה למעבדים חדשים בשוק ומאיתנו התחרות דורשת לזהות הזדמנויות חדשות ולא רק בתחום הטלפונים הסלולאריים….”
