עמד במבחן ראיון עם בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית על הצלחת מערכת החץ

בית » New-Tech Military Magazine » עמד במבחן ראיון עם בועז לוי, מנכ”ל התעשייה האווירית על הצלחת מערכת החץ

פעמיים שוחחנו בשנה האחרונה עם בועז לוי, מנכ”ל התעשייה האווירית. במרץ 2024 ובנובמבר 2024, בשני המפגשים הללו הוא פתח את כנס ניו-טק לפיתוח יכולות צבאיות. בפעם הראשונה במרץ, זה היה בבחינת פריסת חזון שלו להגנה מפני טילים, בפעם השנייה זה היה ההצלחה המבצעית של החזון. חודש אחרי ההרצאה הראשונה שלו, בלילה שבין ה- 13 ל- 14 באפריל, בועז לוי מצא את עצמו בחדר הבקרה של התעשייה האווירית, מביט במאות טילים ששוגרו מאיראן לעבר ישראל, ומהצד השני מאות טילי חץ ששוגרו לעברם על ידי חיל האוויר הישראלי. לוי מספק לנו הצצה נדירה לאיך נראו הדברים אז, בחמ”ל המיוחד של התעשייה האווירית, המחובר לבור של צה”ל.

“קודם כל הייתה מוכנות של שעות, כולנו ציפינו למטח, לא ידענו בדיוק מתי זה יגיע. ככל שעבר הזמן, התמונה הלכה והתבהרה. בחדרי הפיקוד שלנו ידענו לקבל את התמונה, אבל מי שעשה את העבודה בפועל הם לוחמי ההגנה האווירית של חיל האוויר, הם אלה שמגיע להם הכבוד הגדול באירוע הזה. אנחנו, כמתכנני המערכת יושבים בשורה השנייה ותומכים בהם. היתה פה מוכנות, שכללה את בדיקת המערכות וניסיון להעריך מה הולך להיות ועבור כל תרחיש כזה, מענה לאיך המערכת תגיב”.

ש: ואיך הרגשת כשראית את היירוטים הללו? למעשה היו לכם שתי התנסויות מבצעיות, בליל ה- 13 באפריל ואחר כך מטח איראני נוסף בליל ה- 1 באוקטובר.

“לא פשוט. רגעים של פרפור בלב, אבל כשהמיירט הראשון יצא ודווח על הפגיעה הראשונה, נשענתי אחורה והסתכלתי על זה כמו על סרט, אבל סרט טוב עם הרבה מאוד יירוטים. אני יכול להגיד היום בגאווה שכל מה שתכננו כמהנדסים, עבד! כל מה שניסינו להעריך אז, בגלל חוסר ידע עם הנחות עבודה שונות, תקתק כמו שעון. כמי שמלווה את פרויקט החץ מיומו הראשון כמעט, הוכחנו שאפשר ליירט כדור בכדור”.

תמונה: חץ 3 צילום: התעשייה האווירית

ש: האם למדנו משהו בין המתקפה הראשונה לשניה ?
“אנחנו כל הזמן משפרים את מערכת החץ. היא נבנתה בצורה כזאת, שהיא עובדת בצורה ספירלית. אנחנו כל הזמן לומדים ומשפרים באת גרסאות התוכנה את המערכת כולה ומכל דבר לומדים. אז כן, התשובה היא כן, למדנו, שיפרנו ונשפר”.

ש: אם נביט קדימה, עשור, אולי אפילו פחות, חמש שנים, מה למדנו מהמלחמה הזו וניקח איתנו קדימה בפיתוח היכולות העתידיות של ישראל בהגנה מפני טילים?
“אני חושב שראינו הדגמה במלחמה הזאת של משהו אחר. בוא נודה על האמת, אף מדינה בעולם לא חוותה את זה. זו קפיצת מדרגה בכל מה שקשור לעולם ההגנה מפני טילים. בכלל, שיגור טילים בליסטיים בכמויות כאלה לא בוצע אף פעם בעולם. אנחנו צריכים להבין שאנחנו הולכים למלחמות שונות. אם בעבר כשהתחלנו את מערכת נחץ תרחיש הייחוס היה אחד על אחד, כלומר טיל מיירט לעבר לטיל אויב ששוגר ממרחב מסויים, היום אנחנו מדברים על שיגורים ממרחבים שונים בכמויות גדולות, שיגורים מתואמים ומסונכרנים עם ראשי קרב שונים, שינסו לתקוף שטח קטן כמו מדינת ישראל. כמדען אתה מפתח יכולת רובוסטית שאותה אתה מתאים לכל מיני איומים, כי אחרת אתה לא יכול לתת מענה לכל חימוש. טיל שמפותח באיראן זה לא טיל שמפותח בסין ולא טיל שמפותח בצפון קוריאה. אז קודם כל אני יכול להגיד ברמה הנדסית, שהמערכת שהודגמה במלחמה, או בכלל מערך הגנה של מדינת ישראל , הוא מאוד רובוסטי וראינו את זה, כי באמת חלק גדול מהטילים שהופיעו פה בזירה הם טילים חדשים.”

ש: היו דברים שהפתיעו אותנו במהלך המלחמה?

“לא הופתענו. לפעמים במקום להתמודד עם הבעיה שמציבים בפניך, אתה צריך לצאת מהקופסה ולעקוף אותה, וכשאתה מנסה ליירט טילים בליסטיים אתה עולה גבוה מאוד. אתה בעצם מתחיל לטפל באיום עוד לפני שהוא מפתח איזשהו תרחיש כדי לפגוע בך. המענה היחיד לזה הוא טיל החץ, ואת החץ אני מחלק לשתי השכבות שלו, חץ 3, שמיירט את טיל המטרה מאוד גבוה בחלל, אפילו עמוק בחלל, עוד לפני שהוא מספיק לעשות משהו. ויש את חץ 2 שנותן את השכבה הבאה, זו שמאפשרת ניסיון יירוט נוסף, כך אני עוקף חלק גדול מהבעיות. כשמדברים על טיל היפרסוני, או טיל מתמרן, או טיל מתפצל, בסוף זה אומר שצריך למצוא מענה לטיל בליסטי בשלבים של המעוף שלו. את זה אפשר לתת בעזרת הכלים שלנו, ולפתח מערכת כזו זה התפקיד שלנו. אני אומר את זה תמיד, זה לא לתת מענה לטילים של היום. אנחנו תמיד חושבים ומפתחים שני דורות קדימה.”

ש: לסיום, אפשר לומר שמערכת החץ שהוכיחה את עצמה במלחמה האחרונה, היא המערכת היחידה בעולם שאפשר לצרף לה את התואר “מוכחת מבצעית”. האם בעקבות גרמניה שאמורה לקבל עוד השנה את המערכות הראשונות של החץ 3, יש עוד מדינות שהביעו התעניינות במערכת?

“בוודאי שיש. אני חושב שהעליונות הישראלית בהגנה מטילים הופגנה פה. לכל מי שחושש וצריך להגן על המדינה שלו בכל מקום שיש קונפליקט, יש צורך במערכת כזאת. צריך להדגיש שמערכת החץ פותחה בשיתוף פעולה עם האמריקאים, לכן בכל מקום שאנחנו משווקים המערכת, יש 3 ממשלות: ממשלת ישראל, הממשלה שקונה והממשל האמריקני. אם מישהו מכם חושב שפשוט לעשות חוזה כאשר יש שתי ממשלות מעורבות, שידמיין מה זה כשיש שלוש. אבל אנחנו שם ויש מספר מדינות שמתעניינות. הכל יהיה באישורים אמריקאיים ואני מניח שהמומנטום שהתחיל בגרמניה ימשיך”.