התקן צבאי חדש המקל על חייהם של מתכנני ויצרני ציוד צבאי ואזרחי

בית » New-Tech Magazine » התקן צבאי חדש המקל על חייהם של מתכנני ויצרני ציוד צבאי ואזרחי

זה לא מכבר יצאה לשוק הגרסה MIL-STD-810G. זוהי גרסה עדכנית של התקן הצבאי MIL-STD-810G.
התקן מטפל בציוד אלקטרוני ומערכות מכאניות.תקן זה מאומץ גם על ידי יצרניות לציוד אזרחי. התקן בעיקרו מביא את הטבע למעבדה ובכך מקל על מתכננים ויצרנים של ציוד צבאי ואזרחי.
התקן נותן מכנה משותף לבדיקות להוכחת כושרו של ציוד בכל מקום בעולם בו הוא מיוצר.
עורכי התקן כוללים נציגים מזרועות הים האוויר והיבשה של ארה”ב, נציגים מתחלפים של יצרניות ציוד צבאי וכן נציגים של יצרניות ציוד לבדיקות סביבה.
מדי זמן מתכנסים עורכי התקן ובודקים אם מכלול הניסויים הרשומים בתקן העדכני עונים על צורכי המערכות הצבאיות החדשות.
בעבר המטוסים היו מטוסי בוכנה וניסוי סינוס היה הניסוי הנדרש להוכחת כושר של ציוד מוטס. כאשר החלו מטוסי הסילון להחליף את מטוסי הבוכנה האיטיים, ניסוי הרנדום החליף את ניסויי הסינוס.
המטוסים החדשים נסקו לגבהים גבוהים יותר בהם הטמפרטורות נמוכות יותר, דבר שהצריך שינויים בניסויי הלם תרמי, טמפרטורה גבוהה ומחזורי טמפרטורה אחרים.
מאידך הטכנולוגיה של ציוד לביצוע הבדיקות התקדמה אף היא, ויצרניות הציוד הנ”ל החלו לדחוף את עורכי התקן בתקווה שיצליחו לשכנעם לשלב בתקן ניסויים חדשים אותם הם פיתחו. כך למשל הוכנסו לתקן ניסויי ההרעדה המשולבים. בשנות ה-70 הציוד לביצוע הניסויים היה אנלוגי וביצוע ניסויי הרעדת סינוס ובעיקר הרעדת רנדום היו מסובכים. אך עם תחילת השימוש במחשבים ביצוע הניסויים הפך לפשוט יותר וכן החלו לשבץ בתקן ניסויי הרעדה משולבים כמו : ירי תותחים ,סינוס על רנדום ורנדום על רנדום.
יועצים וחוקרים של משרד ההגנה וכן נאס”א עורכים ניסויים ומחקרים על יתרונות השילוב של מספר ניסויים יחד כמו: “טמפרטורה, גובה ורעידות”, אך המסקנות אינן חד משמעיות.
בגרסאות קודמות של התקן הוצאו מתוכו מספר שילובים, אך בגרסה הנוכחית של MIL-STD-810G הוחזרו הניסויים המשולבים הנ”ל.
הגרסה הנוכחית MIL-STD-810G כמו קודמותיה מספקת מרשם לביצוע ניסויי הוכחת כושר. גופים שאין ברשותם או באפשרותם לבצע ניסויי שדה (באוויר בים וביבשה), להקליט את התוצאות, לפענח אותם ולהרעיד בהתאם – הם אלה שמשתמשים בתקן.
מאחר והתקן צריך לענות על מגוון רב של יישומים, עורכי התקן החמירו בכוונה את רמת הניסויים ובכך מבטיחים לעצמם כיסוי מלא של האפשרויות.
גופים שונים שביכולתם ובאפשרותם לבצע ניסויים עם בסיס תוצאות אמת מדווחים על תוצאות נמוכות בכדי 20% מאלה המתפרסמות בתקן.
בנוסף למשטר הניסויים התקן MIL-STD-810G מתאר את תפקידם של כל האנשים המעורבים ביצור מוצר ׁ(ראה שרטוט מס 1).
מנהל הפרויקט, מומחה להנדסת סביבה, מהנדס R&D, מהנדס ניסויים וכן מפעיל ציוד צבאי.
לדברי עורכי התקן שילוב ועבודה נכונה בין כל הפונקציות הנ”ל תביא לכך שהציוד המתוכנן יעמוד בתנאי הסביבה בהם הוא ישרת במחזור חייו, אך לא יבחן ברמות גבוהות או נמוכות מהנדרש.
לא אחת קרה שמהנדסי תכנון ואנשי השיווק חתמו על חוזים בהם דרישות תנאי הסביבה היו כאלה שלא ניתן ליישמן במפעל ו/או אין ציוד לעריכת הניסוי בכלל או שהרמות היו גבוהות. כל זאת מאחר ומהנדס תנאי סביבה לא שולב בפרויקט מהרגע הראשון ואז מתחיל סבב התכתבויות לקבל הקלות בדרישות הניסויים.
MIL-STD-810G כולל מפות טמפרטורה, לחץ, לחות ממוצעות על פני העולם כך שמהנדס סביבה יוכל לבחור את התנאים הנכונים ביותר לציוד אותה מתכננת ומייצרת החברה בה הוא עובד.
התקן ממליץ על רישום פרופיל משימה כנראה בדוגמה בה רשומות כל המשימות הסביבתיות שהמוצר יראה במחזור חייו מרגע שעזב את קו היצור, כמו : שינועים שונים, אחסנה, טיפולים ואחזקה וכמובן המשימה הראשית עבורה יוצר המוצר מלכתחילה.
פריסה זו תאפשר להתאים את מכלול הניסויים למוצר ותבטיח הצלחה של המוצר ברגע הקריטי .
קיימות מספר אסכולות לפיהן מחליטים על סדר ביצוע הניסויים:
1) לפי סדר הופעה במחזור החיים של המוצר
2) לפי סדר ההופעה בתקן
3) לפי הניסוי הקשה ביותר על מנת למצוא הרבה תקלות
4) לפי הניסוי הקל ביותר על מנת לצבור נתונים על המוצר
5) לפי בקשת לקוח
6) לפי המלצה שרשומה בתקן C MIL-STD-810
לפי מרבית השיטות נראה שניסויים אקלימיים מופעלים קודם.
מחקרים מראים ש-60% מהתקלות מתגלות בניסויי טמפרטורה
30% מתגלות ברעידות אך כתוצאה מהטמפרטורות, ורק 10% ממש – בגלל רעידות.
להלן מספר שינויים שהוכנסו לגרסה MIL-STD-810G ביחס לגרסה MIL-STD-810F:
בשיטה 501.5 הוסף תהליך III (בעיקרו שרשור של תהליך I ומיד תהליך II)
בשיטה 502.5 אזור MILD COLD מבוטל
בשיטה 504.1 הוסף תהליך II
בשיטה 505.5 בתהליך I הוגדל מספר הצעדים של מחזורי הקרינה, גדל דיוק הספקטרום וכן יש הגדרה של אופן הבדיקה של גופים גדולים כדוגמת רכבים.
בשיטה 516.5 ביצוע הלם מכני לפי פולס של חצי גל סינוס- הוצא לחלוטין. התהליך החדש השליט בנושא הלם מכני הוא (SRS (SHOCK RESPONSE SPECTRUM – שיטה שנלמדה מעמידות מבנים אחרי רעידות אדמה.
לגרסה זו של התקן הוכנסו ניסויים חדשים שיטות : 524, 525. 526, 527
ועוד שינויים רבים בשיטות אחרות…
יש לזכור שני דברים :
1) התקן בסופו של דבר הינו המלצה בלבד ואין חייבים לבצע הכל ככתובו וכלשונו .
2) המערכת שעברה באופן פיזית את מכלול הניסויים של התקן ושעל פיה הוכח כושרו של המוצר – האב טיפוס – אינה יכולה יותר לשמש למשימות מבצעיות אלא רק לצורך הדגמות והדרכות.