המירוץ לחלל היה מושג שגור היטב בשנות ה-60, במהלך המלחמה הקרה, כשארצות הברית וברית המועצות ניהלו מאבק איתנים, מי תגיע ראשונה אל מחוץ לאטמוספירה. הביטוי הזה מקבל בשנים האחרונות משמעות חדשה, עם פיתוח מואץ של כלי לחימה בחלל, כמו למשל טילי קרקע – חלל להשמדת לוויינים. רוסיה, ארצות הברית וסין פיתחו כל אחת בנפרד יכולת ראשונית כזו, כאשר הסינים הם היחידים עד כה ,שהכריזו חצי רשמית על יכולת מבצעית. האיום הזה הצריך חשיבה מחודשת על מימד החלל , ובמיוחד בהיבט היתירות, עד כמה מהר תוכל מדינה להתאושש מאובדן של לווין משמעותי. בארצות הברית הוטל הפרויקט על DARPA-Defense Advanced Research Projects Agency סוכנות המחקר והפיתוח המרכזית של מערכת הביטחון האמריקנית, המקבילה למפא״ת של משרד הביטחון. בחודש יוני האחרון הכריזה DARPA על חברת Boeing כזוכה בפרויקט ה-xs-1 ,Experimental Spaceplane. התוכנית היא לפתח כלי טייס שגא קולי, שיוכל להגיע בהתרעה קצרה ובעלות נמוכה למסלול בחלל . המטרה היא לאפשר שיגור למסלול נמוך בהתרעה של ימים ספורים בלבד.
״ה-xs-1 יהיה הכלאה בין מטוס לטיל שיגור״, אומר מנהל התכנית ב-DARPA, ג׳ס ספונבל. ״אנחנו בהחלט מרוצים מהקונספט שהוצג על ידי Boeing בתום השלב הראשון של הפרויקט״. במכרז בשווי של 146 מיליון דולר, גברה בואינג על Northrop Grumman ו-Masten Space Systems. זהו למעשה הניסיון השלישי של DARPA לייצר כלי שיגור רב פעמי לחלל. הניסיון הראשון היה בתחילת שנות ה 80 עם ה-x-30 שלא צלח. בתחילת שנות ה-90 חזרה ארצות הברית לפרוייקט נוסף, x-33, שנכשל גם הוא, בשל אי בשלות טכנולוגית ואי יכולת לעמוד במחיר מטרה. בשנת 2000 החליטה DARPA לנסות שוב. תכנית הResponsive Access ,Small Cargo, הגדירה יכולת נשיאת מטען לחלל של 140 ק״ג, בעלות מקסימאלית של 750,000 דולר. גם התכנית הזו, כמו קודמותיה, לא צלחה את שלב ההיתכנות הטכנולוגית. בתחילת 2013 הכריזה darpa על הxs-1, מתוך הנחה שהבשלות הטכנולוגית הגיעה לשלב מספק בכל הקשור לשימוש בחומרים מרוכבים, המאפשרים כניסה רב פעמית לאטמוספירה, וכן התקדמות משמעותית בפתרונות
תמונה לעיל:ה xs-1-
איור – darpa
הנעה אמינים ורב פעמיים. במהלך 2014, כאשר הקבוצות המתמודדות הציגו קונספט ראשוני, אמר ספונבל כי המטרה היא לשבור את משוואת עליית המחירים המתמדת בכל הקשור למערכות לווייניות, על ידי בניית כלים היפרסוניים רב פעמיים. אחת המשימות העיקריות של Boeing קשורה לגוף המטוס עצמו, שייבנה כולו מחומרים מרוכבים שאמורים לעמוד בשינויי טמפרטורה קיצוניים – מקור של מינוס מאות מעלות צלסיוס בחלל לחיכוך בחום של פלוס 1100 בטווחי זמן קצרים ולאורך זמן. בסרטון הקצר ששוחרר על ידי DARPA מיד אחרי ההכרזה על Boeing כזוכה, מוצג קונספט של מטוס החלל המרים לגובה רב משגר רקטי קטן, מתכלה, המבצע את השלב האחרון של הכנסת הלוויין למסלול בעוד כלי הטייס, הלא מאויש, חוזר לנחיתה. שלב הניסויים של התוכנית הנוכחית יכלול עשרה שיגורים של כלי הטייס הניסיוני בעשרה ימים כדי להוכיח את אמינותו, אך זאת ללא השלב הרקטי האחרון. ראשי התוכנית צופים כי ניתן יהיה להגיע לעלות שיגור של פחות מחמישה מיליון דולר, כולל העלות של המשגר הרקטי המתכלה. על פי פרסום של BOEING, כלי הטיס יקרא Phantom Express והוא יוכל לשאת לחלל לוויינים במשקל של עד 1,360 ק”ג. על פי לוחות הזמנים שהציבה DARPA לפרויקט, יכולת מבצעית ראשונית אמורה להיות כבר בשנת 2020. על פי הקונספט הראשוני, ה-xs-1 אמור להיות בגודל של מטוס מנהלים. בסיס הניסויים של הפרויקט הוא קייפ קנברל בפלורידה, וההערכה היא כי nasa הקצתה את הבסיס בשל נחיצותו של ה סד-1 למקבלי ההחלטות. ״ה-Phantom Express מתוכנן להציב בחלל לוויינים אזרחיים וצבאיים על פי דרישה מידית, באמינות גבוהה ובמחיר נמוך. מעבר לזה, האחזקה וההפעלה של המטוס תהיה בדיוק כמו של מטוסים מודרניים״, אומר דריל דייויס ראש התכנית מטעם Boeing. אחד היעדים שהציבה DARPA בפרוייקט, הוא תהליך הכשרה והפעלה מהיר של צוותי קרקע, כדי לאפשר רציפות תפקודית של המערכת. מנוע המטוס יתבסס על ה-Aerojet Rocketdyne AR-22, המנוע ששימש את מעבורות החלל האמריקניות.
בתחילת הדרך של הפרויקט, חברה Boeing לחברת blue origin של ג׳ף בזוס , הבעלים של amazon כדי שזו תספק את המנוע ל xs-1. לאחר בדיקת היתכנות טכנולוגית בתום השלב הראשון , הוחלט לחזור למנוע המוכר יותר של Aerojet Rocketdyne.
״Boeing החליטה לבחור במנוע Aerojet Rocketdyne AR-22 לאחר שבחנה שוב מספר מרכיבים בפרויקט. המנוע הזה יתאים טוב יותר לדרישות שהציבה DARPA במפרט הטכני, במיוחד בכל הקשור לשימוש חוזר״, אמר דובר בואינג לאתר spaceflightnow.com.
״כחברה המובילה בעולם למנועי טילים, זו הבחירה הנכונה. המנועים שלנו הוכיחו אמינות ורמת ביצועים גבוהה מאד לאורך השנים שבהן טסו מעבורות החלל ״, אמרה אלין דרייק מנכ״לית Aerojet Rocketdyne. המנוע החדש יתבסס על חלקים אורגינליים שנותרו במפעלי Aerojet Rocketdyne אחרי שפרויקט מעבורות החלל בוטל על ידי הממשל האמריקני .
