“חברות וארגונים יאמצו את האינטרנט של הדברים כמו שאימצו את ערוצי הדיגיטל”

“מגמת ה’אינטרנט של הדברים’ (IoT- (Internet of Things, שצוברת תאוצה משמעותית מיום ליום ומתבטאת בחיבור של חפצים רגילים ו/או מכשירים לרשת ואחד לשני כך שיוכלו ‘לדבר’ ביניהם, ללא צורך במגע אדם, מביאה עימה בשורה משמעותית לשוק הארגוני, התעשייתי והצרכני, וצפויה לחולל מהפכה של ממש באופן בו פרטיים, חברות וארגונים מתנהלים ברמה היום יומית.

לפי נתונים מעודכנים של חברת הייעוץ האסטרטגי הגלובלית בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG), מספר ההתקנים המחוברים לאינטרנט גדל באופן מהיר במיוחד, כאשר בשנת 2003 היו ‘רק’ 500 מיליון מכשירים מחוברים ובשנת 2015 המספר צפוי לגדול כבר לכ-25 מיליארד מכשירים. לפי החברה בשנת 2020 כבר יהיו 50 מיליארד מכשירים מחוברים.
נתונים ותחזיות אלו מביאים יותר ויותר חברות טכנולוגיות ובכלל, לקדם ולהתאים את פתרונותיהם לעידן החדש ואף לייצר פלטפורמות מתקדמות ליישום האינטרנט של הדברים במגוון מכשירים.
אחת החברות המובילות בתחום, שמקדמת בצעדי ענק קישוריות בין מכשירים והתקנים שונים לאינטרנט ובינם לבין עצמם, היא חברת RTI, ספקית מובילה של פתרונות תווכה (Middleware) לעולם ה-Real Time. החברה ממוקדת במיוחד בעולם ה-() Industrial Internet of things, ומיוצגת בישראל על ידי חטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס.
פתרונות RTI מבוססים על סטנדרט ה- (Data Distribution Service) והם היחידים המשלבים בין הגמישות הנדרשת, לבין הזמינות והביצועים הגבוהים הדרושים, על מנת לפתח מערכות Real Time מורכבות, המאפיינות את ה-IIOT. זאת בין היתר, בזכות יכולות ההתאמה של מבנה המידע המופץ לשינויים בזמן אמת וללא Down Time; יכולות האגרגציה למידע בצורה יעילה ממספר מערכות ובמיקומים גיאוגרפיים שונים; והפצת Video ו-Audio לרבות מעל רשת WAN ולא Ethernet.
בראיון מיוחד שערכנו עם ארי רוזנבאום, מנהל פעילות RTI בחברת מטריקס, עולה הפוטנציאל הבלתי נתפס של ה’אינטרנט של הדברים’ בעולם התעשייתי (IIoT) ובכלל, לשנות את חיי הצרכנים והארגונים לצד המגמות, היישומים העיקריים האפשריים כיום וגם האתגרים בתחום. בנוסף מסביר ארי כיצד RTI מובילה את המגמה.

◄ אילו מגמות אתם מזהים כיום בתחום ה’אינטרנט של הדברים’ (IoT)?
“עולם ה-IoT הוא עולם רחב מאוד עם פוטנציאל עצום וכמעט בלתי נתפס. קצב הגידול בשימוש בסמארטפונים והתפתחות עולם המובייל, לצד תשתיות אינטרנט טובות יותר, מייצרים אף הם הזדמנות גדולה להתפתחות התחום. זאת בין היתר, לאור ההצדקה הכלכלית וההיתכנות הטכנולוגית להצמיד כיום לכל מכשיר חיישן שיידע לנטר כמעט כל דבר, להזרים נתונים ויהיה ניתן לשליטה מרחוק באמצעות פלטפורמת קישוריות ובאמצעות המובייל או עם התקנים אחרים. לצד זה, עלויות החיישנים וצריכת התשתיות הופכות ליותר ויותר נמוכות ובכך מאפשרים ומרחיבים מודלים ותרחישים עסקיים שניתן ליישם בקלות רבה יותר. מגמה זו לא נעלמת כמובן מעיני ענקיות הטכנולוגיה כגון גוגל, אפל, אינטל, מיקרוסופט, SAP וכמובן RTI, לצד יצרניות רכב בולטות, שמצידן משקיעות הון עתק וגם ממהרות להציג פתרונות ופלטפורמות מתקדמות ליישום האינטרנט של הדברים סביב הטכנולוגיות שלהן ובכלל.
באמצעות ה-IoT ניתן לייעל תהליכים, לנהל טוב יותר, לספק מידע רב יותר, מבוסס יותר ובזמן אמת, לחסוך בעלויות תפעול וייצור, ולשפר בטיחות. לכן נראה שלא מדובר בטרנד חולף אלא במשהו ממשי שכבר נמצא כאן כדי להישאר ולהתפתח. בפועל אנו רק בתחילת העידן הזה, שמתחיל לשנות וישנה את האופן בו כולנו נתנהל ונבצע משימותינו היומיומיות. להערכתי חלק גדול מהחברות והארגונים יידרשו כבר בשנים הקרובות לבסס חלק גדול מהפתרונות והשירותים שלהם על מודל IoT בדומה לחיבור לעולם הדיגיטל שהם נדרשים להציע כיום ללקוחותיהם. אחרת יישארו מאחור.אני מעריך כי נכונות לנו עוד הפתעות רבות לגבי העוצמות של עידן זה, שאנו די בחיתוליו מבחינת היכולות והיישום”.

◄ אילו יישומים ושימושים מעניינים ניתן ליישם כיום באמצעות ה-IoT?
“כיום ניתן לחלק את היישומים האפשריים לשתי קבוצות עיקריות: לשימוש הצרכן (Consumer) ולשימוש התעשייה (Industrial). ב-IoT לצרכן, המיקוד העיקרי כיום הוא סביב ה-Connected Home (הבית המחובר) וסביב מוצרי צריכה ופנאי כגון שעונים חכמים. ב”בית המחובר” מדברים בעיקר על היכולת לחבר רכיב מסוים בבית לאינטרנט, לשלוט ולהשפיע עליו מרחוק, לצד האפשרות לאפשר לו להשפיע על רכיבים אחרים באופן אוטונומי. כדוגמאות ניתן לציין את ה-hue של Philips, שמאפשר לשנות צבעי תאורה של מנורות על ידי גרירה של המנורה לתמונה, התרמוסטט של NEST או Honwywell ואת המתג של Belkin, שניתן דרכו לבצע הדלקה וכיבוי של מכשירים. כל אלו תומכים גם
ב-ITTT () ויכולים לפעול בהתאם להשפעות, כך שאם הטמפרטורה בחדר היא מתחת ל-23 תפעיל את המזגן, וסגור חלונות. בנושא של שעונים חכמים מדובר לדוגמא ביכולת למדוד ולנטר מדדים שונים של עונד השעון, ולתת לו יכולת שליטה על מגוון מכשירים אחרים.
ב-IoT לעולם התעשייה (IIoT) כבר מדובר בעולם יותר מורכב, יותר מחמיר מבחינת דרישות ותקנים ועם שפע של אפשרויות, עם השפעה מהותית על ענפי תעשייה שלמים. זה גם ה’מגרש הביתי’ של חברת RTI, שלאחרונה מחקר מקיף שנערך דירג אותה במקום הראשון כחברה המשפיעה ביותר בתחום ה-IIoT.
בקבוצה זו ניתן למנות שימושים פופולריים ליישום ה-IoT בענפי הרכב, הרפואה, תשתיות ואנרגיה, בתחום הממשל, צבא ותעופה.
תחום ה”רכב המחובר” הוא אחד המעניינים שבהם מעצם היותו כזה שנוגע לרבים מאיתנו. כמעט כל יצרניות הרכב הגדולות נמצאות סביב זה כיום, יחד עם ענקיות טכנולוגיות כגון גוגל. Volvo הצהירה שהמטרה שלה לשפר את בטיחות הנהיגה באמצעות יישום ה-IoT ולהגיע לאפס תאונות של רכבי Volvo ב-2020. טויוטה מחברת את הרכב לפייסבוק, כך שהרכב הוא החבר ברשת החברתית לעניין טיפולים וספקים. לצד זה,
ה-infotainment, מערכת ה-entertainment של הרכב הופכת לכלי קישוריות מרכזי שיודע לתקשר עם עצמים אחרים כגון רכבים ותנאי הדרך. גם אוטובוסים יידעו לעדכן אם הם מגיעים בזמן לתחנות. בעניין זה ניתן לציין, שיצרנית רכב מובילה בישראל לשימושים צבאיים היא לקוחה שלנו המשלבת את פתרון ה-DDS של RTI, באמצעותו הם בנו מערכת קישוריות לחיבור המערכות הפנימיות של הרכב לחיוויים חיצוניים. יצרנית זאת מצטרפת לפולקסווגן ואאודי שגם הם לקוחות של RTI.
דוגמא מצוינת מהעולם התעשייתי היא חברת הענק GE, שעוסקת במגוון רחב של תחומים ופיתחה פלטפורמת IoT בשם GE Predix בסטנדרט DDS. הפלטפורמה שמתבססת על פתרונות חברת RTI תאפשר לחברה ליישם את האינטרנט של הדברים על מגוון רחב של מכשירים ומוצרים שהחברה ושותפותיה מפתחות לעולם הרפואה, התעשייה, האנרגיה ועוד. חשוב לציין שבעולמות אלו מדובר על חיבור במיקרו שניות בין מכונות ומכשירים ולכן הדרישות מאוד מחמירות לעומת אינטראקציות אנושיות, המאפיינות IOT לצרכן.

◄ ומה לגבי יישומים במרחב הציבורי, צבאי ותעופתי?
אחד התחומים הבולטים ב-IoT, שרבים גם מעריכים שיהיה חוד החנית בחדירה מסיבית של ה-IoT לחיינו הוא ‘הערים החכמות’. היכולת לנהל את העיר באמצעות מערך שירותים ותשתיות מחובר לאינטרנט שיידע להזרים נתונים בזמן אמת ובמקביל לאפשר ‘דיבור’ חופשי בין התשתיות עצמן לניהול יעיל יותר. יש לא מעט חברות בעולם שכבר פועלות בתחום ולאט לאט נזכה לראות יותר ערים שמיישמות את הטכנולוגיה. הן לצורכיהן והן לטובת שיפור השירות לתושביהן. תחשבו על יכולת לנטר דליפה מצינורות או תשתיות אחרות, תחזוקה טובה יותר של תאורת רחוב, שליטה בתנועת רחוב, בקרה על התמלאות הפחים, שליטה במצלמות בקרה ועוד.
בתחום הצבאי והתעופתי השמיים הם הגבול תרתי משמע. כל ציוד צבאי משמעותי ניתן לדאוג שיהיה מחובר לאינטרנט, בין אם מדובר בציוד תחזוקה, לחימה או תשתיות בקרה ושליטה. לא מעט כלים צבאיים כבר כיום מחוברים לאינטרנט לרבות אמצעי לחימה בלתי מאויישים, ושם החדשנות פורצת דרך.
בתחום התעופתי אביא כדוגמא את הסיפור של ד”ר אנדרה שילה, המייסד והארכיטקט הראשי של מחלקת הטלרובוטיקה בסוכנות החלל האירופאית, שנמנית על לקוחות RTI. שילה הוביל לאחרונה ניסוי, במסגרתו באמצעות זרוע רובוטית וטאבלט, הצליח לשלוט על פעילות מוטוריקה עדינה של רובוט המרוחק ממנו כ-400 ק”מ. זאת באמצעות פתרון תווכה של RTI ב-Real-Time ובתווך נמוך. ניסוי זה הוא בסיס למציאת פתרונות לביצוע משימות קריטיות וחשובות במקומות בהם המין האנושי לא יכול להגיע אליהם מפאת סכנה או תנאים סביבתיים לא מתאימים כגון בחלל או באזורים עם קרינה. זאת גם עוד דוגמא מצוינת לשימוש בפתרונות RTI ליישום טכנולוגיה המבוססת על קונספט של האינטרנט של הדברים.

◄ מה האתגרים כיום סביב ה-IoT?
ראשית, השנתיים הקרובות יהיו קריטיות לקידום והתפתחות ה-IoT מאחר ויש לא מעט שחקנים גדולים, שמפתחים פלטפורמות שונות ליישום ה-IoT, כאשר מחד כל אחד מושך לכיוונו ומאידך לא לכולם יש עדיין פתרונות מלאים ומבוססים ואין תאימות בין כולם. בעניין זה חשוב לציין שחברת RTI חברה בוועדת ההיגוי של הקונצורסיום העולמי לקידום ה’אינטרנט של הדברים’ בתעשייה, יחד עם חברות מובילות נוספות כגון AT&T ,GE, סיסקו, IBM, אינטל ואחרות במטרה לקדם את התקנים האלה ואת התחום כולו.
אתגר שני הוא כמובן אבטחת המידע והחשש ממתקפות סייבר. ככל שמתבססים על האינטרנט, כך הסכנה למתקפות סייבר גדולה יותר וב-IoT האינטרנט והקישוריות בין הרכיבים או המכשירים הוא הבסיס.
אתגר שלישי הוא החשש מקרינה שתיווצר מכמות החיישנים במכשירים. גם פה התחילו לבדוק לעומק את הנושא ולתת את הדעת לפתרונות עם קרינה מזערית אם בכלל.
אתגר רביעי, שנובע גם מסוג של יתרון של ה-IoT, הוא ה-Big Data. כמויות המידע העצומות שכל מכשיר שמחובר לאינטרנט ייצר. מספיק לחשוב בהקשר זה רק על הרכבים המחוברים שיהיו בעולם כדי להבין בכמויות המידע שיהיה צורך לעבד. המידע הזה כמובן יהיה רב ערך ויהיה אפשר לנתח אותו ולהפיק ממנו תובנות, אבל זה ידרוש הטמעה של כלים טכנולוגיים מתקדמים.
האתגרים שציינתי הם כמובן מהותיים אבל גם בתחילת הדרך של האינטרנט חוו אתגרים דומים. כך שאני מאמין שהתנופה והתאוצה של ה-IoT לא תעצור. כמו שאומרים “הרכבת יצאה מהתחנה וכבר אי אפשר לעצור אותה. עכשיו צריך גם לדעת ליהנות מהדרך”.