שוק מטוסי הכיבוי בעולם הולך וצובר תאוצה ככל שכדור הארץ מתחמם. רק באירופה נשרפו בשנת 2023 כ 5 מיליון ק”מ רבועים של חורש טבעי. השריפות הללו הביאו לפינוי של מאות אלפי תושבים ופגיעה שאלפי בתים ותשתיות. הטרנד העולמי כיום הוא להקים כוח רב לאומי של מטוסי כיבוי שיתנו מענה לאזורים שלמים. כך למשל האיחוד האירופי יחד עם שש מדינות רכשו 22 מטוסי כיבוי כדי לתת מענה מיידי באירופה לאיום השריפות.
שריפות הענק שנגרמות עקב התחממות כדור הארץ הפכו בשנים האחרונות לאחד האיומים הבלתי צפויים שעימם מתמודדות מדינות רבות. לצורך השוואה, בשנת 2023, אחת השנים הקשות והיבשות שידעה אירופה, היקף השטחים הירוקים שנשרפו בה עמד על 5 מיליון קמ”ר. האיום הזה הצריך מדינות לאחד כוחות בכדי לבנות ציי מטוסי כיבוי שיתנו מענה מהיר ויעיל לשטחים נרחבים ככל הניתן. קרואטיה, יוון, צרפת, איטליה, פורטוגל וספרד, בסיוע מימון של האיחוד האירופי, הזמינו מקונצרן דה האבילנד הקנדי צי של 22 מטוסי כיבוי חדשים. דה האבילנד מתכננת לייצר מטוס חדש שיקרא DHC-515 על בסיס דגמים של מטוסי הכיבוי הקודמים CL-215 ו CL-415, מטוסי כיבוי אמפיביים, דו מנועיים בעלי כנף עליונה.
על פי גורמים בחברה ששוחחו עם המגזין Aviation Week המטוס החדש יתבסס על המבנה הקיים של ה CL-415. בגוף לא מתוכננים שינויים גדולים בכדי לא להעביר אותו תהליך רישיון מחדש ולהפעיל אותו כמה שיותר מהר. בחברה מתכננים הרכב חומרים חדש שאמור למנוע התפשטות חלודה בגוף המטוס, אחת הבעיות הנפוצות במטוסי כיבוי אמפיביים שנוחתים על משטחי מים. בנוסף מתוכננת מערכת הטסה מתקדמת בכדי לשמור על שרידותו של המטוס בשל תנאי הטיסה הקשים שבהם הוא פועל.
תמונה: מערכת כיבוי MAFFS על מטוס J-27C Alenia
צילום: Aircraft L
מטוסי הכיבוי האחרונים שיוצרו היו מדגם CL-415, יצאו מקו הייצור ב 2015, אז עדיין תחת חברת בומברדייר. שנה אחר כך החליטה בומברדייר למכור את תוכניות ייצור המטוס ל Viking Air וזו נרכשה לאחרונה על ידי דה האבילנד. כיום פועלים בעולם כ 160 מטוסי כיבוי משני הדגמים CL-215 ו CL-415 שמהווים את עמוד השדרה העיקרי במערכי הכיבוי האווירי בעולם.
ב DHC-515 יוחלפו כל מערכות האוויוניקה למערכות דיגיטליות מתקדמות וכן מערכת חדשה לשליטה טובה יותר על פעולת הטלת המים מגוף המטוס. לגבי המנועים של המטוס נראה שהם לא יוחלפו וימשיכוט להתבסס על דגם משופר של Pratt & Whitney Canada PW123AF. ההערכה היא כי פלח השוק הזה יגדל משמעותית בשנים הקרובות לנוכח האיום המתגבר, ולכן התכנון של דה האבילנד הוא לייצור של כ 200 מטוסים לפחות.
“אנחנו רואים בשנים האחרונות תופעות טבע שלא נראו קודם, כמו יובש קיצוני באזורים שהיו תמיד ירוקים ועכשיו הם בסכנת שריפה שמסכנת אזורים מיושבים גדולים”, אומר ג’ון גולד נשיא איגוד כוחות הכיבוי האוויריים בארצות הברית, ובעצמו בעל חברה לכיבוי שריפות שמפעילה במדינת ניו מכסיקו בדרום ארצות הברית מטוס כיבוי שהוסב ממטוס נוסעים McDonnell Douglas DC-10s. “העובדה שמדינות כמו גרמניה או שבדיה מחזיקות כיום כוחות כיבוי אוויריים בכוננות מיידית אומרת הכל. בעבר המדינות הללו לא נזקקו ליכולת הזו”.
אלא שלמטוסי הכיבוי האמפיביים יש חסרון, הם יעילים מאד כאשר השריפה קרובה למקור מים ממנו הם ממלאים את המיכלים, אבל כאשר מקור המים מרוחק היעילות של המטוס פוחתת בצורה משמעותית. בדה האבילנד מודעים לבעיה הזו ולכן את ה DHC-515 הם מתכוונים לבנות כמטוס רב משימתי שיוכל לשמש גם לסיור וחילוץ ימי. בחלק מהמדינות מפעילות חברות פרטיות גם מסוקים לכיבוי מדגם UH-60 Black Hawk ו CH-47 Chinook שנושאים מכלי מים שתלויים מתחת למסוק.
“צריך להבחין בין הפלטפורמות השונות”, אומר בריטון קולסון מנכ”ל חברת קולסון שמפעילה בנוסף למסוקי כיבוי גם מטוסי הרקולס ובואינג 737. “המסוקים ומטוסי הכיבוי האמפיביים תוקפים ישירות את האש ומנסים לכבות אותה, המטוסים המוסבים מיועדים לפזר חומרים מעכבי בעירה לפני שהאש מתפשטת לאזורים חדשים ובכך לתחום אותה”.
כיום משתמשים בארצות הברית במערכת Modular Aerial Fire Fighting System (MAFFS) שפותחה על ידי חברת United Aeronautical Corporation למשמר היערות האמריקני והורכבה על מטוסי הרקלוס 130C של המשמר הלאומי. המערכת הזו היא למעשה משאבות דו כיווניות שמאפשרות מילוי וריקון של מיכלים שמוצבים על גבי המטוס. המיכלים יכולים להכיל מים או חומרים מעכבי בעירה ופליטת הנוזל מהם מבוקרת בכדי לאפשר תנאי טיסה אופטימליים. בנוס, צינור פליטה מיוחד בצורת S ממוקם בשני צידי המטוס ומאפשר את הפלטת החומר מבלי שהוא נוגע בגוף המטוס עצמו.
בכדי לענות על הביקוש המתגבר למטוסי כיבוי מציעה חברת לאונרדו Leonardo האיטלקית התאמה של מערכת הכיבוי האווירי האמריקנית לפלטפורמות אוויריות שונות. המטוס הראשון שעליו הותקנה המערכת אמריקנית הוא Alenia C-27J שנמכר לסלובניה. המטוס הזה יכול לשאת 7500 ליטר של מים או חומרים מעכבי בעירה. בלאונרדו הפכו את המערכת למודולרית, כך שההרכבה שלה על מטוס אורכת שעות בודדות והיא מצריכה התקנת מערכת הפעלה מודולרית בתא המטוס שכוללת מפסקין בלבד. המגבלה היחידה היא דלתות הצד של המטוס שצריכות להתאים לקוטר הצינורות שמזרימים את הנוזלים.
“העובדה שאנחנו מציעים ערכת כיבוי אש שמורכבת בתוך שעות על מטוס תובלה היא יתרון עצום”, אומר כריסטיאן אמנדולני, סגן נשיא לאונרדו למטוסי מטען. “ברגע שלמטוס יש את היכולת הזו בנוסף למשימות הרגילות שלו זה מכפיל כוח משמעותי”.
תמונה: מטוס כיבוי בואינג 737-300 של חברת Aviation Coulson
צילום: Aviation C
תמונת כותרת: אב טיפוס של מטוס
הכיבוי החדש -515DHC
צילום: ©2024 Aircraft Havilland De
Limited Canada of.
