אומרים שלהיות יזם זה אופי לא מקצוע, אם תשאלו את אורן עזר מנכ״ל ״אלקטריאון״, הוא בהחלט יסכים עם ההגדרה. בתוך שלוש שנים, קפץ שווי חברת הסטראט אפ שלו ביותר מ 1300 אחוז, לכ 800 מיליון שקל, ורק לחשוב שעד 2012 הוא ושותפו חנן רומבק, היו מהנדסים באלביט, ״כלוב זהב ״, כפי שהוא מכנה אותו.
״בכל השנים באלביט חיפשתי רעיונות לסטארט אפ״, הוא מספר בראיון מיוחד לניו טק. ״זה התגבר כאשר התמניתי למנהל המחקר והפיתוח של ״אל אופ״. במהלך השנים בחנתי ואפילו הקמתי כמה מיזמים ראשוניים שלא הבשילו בסופו של דבר״.
המפנה הגיע ב 2012, חנן רומבק, אז מהנדס פיתוח שעבד איתו, פנה אליו עם רעיון לכביש החשמלי. מהשלב הזה ״אלקטריאון״ יצאה לדרך. כאן אולי השלב לקפוץ לסוף סיפור ״הסינדרלה״ של החברה הקטנה מבית ינאי – שרבים חוזים לה עתיד מזהיר.
״אלקטריאון״ מפתחת תשתית סלילים ייחודית המעבירה אנרגיה אלחוטית לטובת הנעה וטעינה של רכב חשמלי תוך כדי נסיעה, ובכך מצמצמת עד לכדי מינימום את גודל מקור האנרגיה (סוללה) הנדרש ברכב. הטעינה הרציפה מאפשרת להפחית באופן משמעותי את משקלו ועלותו של הרכב ובנוסף מאפשרת טווח נסיעה כמעט בלתי מוגבל- על כבישים שבהן מוטמנת התשתית החשמלית. בכך מתייתר למעשה הצורך בתשתית עמדות טעינה נייחות ונחסכות שעות ההמתנה רבות לטעינה.
״כשמביטים על הפתרון שלנו, הוא למעשה פיסיקה פשוטה. לא ממש המצאנו כאן משהו חדש, אלא הוכחנו יכולת שנראתה כבלתי אפשרית״, אומר עזר. ״חנן (רומבק – א.ב.ש) הוא פריק של אקולוגיה. כך זה התחיל. המחשבה שלו התמקדה בצורך להורי זיהום האוויר בערים גדולות על ידי שימוש באנרגיה ירוקה״.
הטכנולוגיה המפותחת על ידי החברה מבוססת על תשתית סלילים המוטמנת מתחת לפני השטח של נתיב הנסיעה ומאפשרת העברת אנרגיה באופן אלחוטי לכלי הרכב הנעים על הנתיב. העברת האנרגיה משמשת להנעת כלי הרכב תוך כדי נסיעה. בנוסף, האוטובוס שעליו מודגמת הטכנולוגיה יצויד במקור אנרגיה קטן, בין אם סוללה או קבל על, כדי לאפשר נסיעה גם בקטעי כביש שאינם כוללים את התשתית של החברה. הקבל ייטען לסירוגין כאשר האוטובוס יחזור לנסוע על תשתית הסלילים. טעינה אלחוטית מאפשרת שימוש בקבל על או בסוללות קטנות במידה ניכרת או, לחלופין, נסיעה למרחקים ארוכים יותר באמצעות סוללה גדולה יותר. מאחר ואוטובוסים נעים במסלולים קבועים, התאמת תשתית הכביש החכם בערים גדולות צפויה להיות זולה ופשוטה להטמעה.
״בשונה מחברות סטארט אפ אחרות, את ״אלקטריאון״ התחלנו ״הפוך״, מספר עזר. ״לא העלנו רעיון שאחר כך צריך לחפש לו שימוש, אלא קודם התמקדנו בלהבין את הצורך. עוד לפני שפנינו לפיתוח עצמו התחלנו במחקר של מה התעשייה צריכה? שאלנו את עצמנו היכן היא עומדת היום ומה הבעיות העיקריות שלה בכל הקשור להנעה חשמלית? למדנו רבות ממקרה ״בטר פלייס״. אני יכול לומר לך שפגשנו כמעט את כל שדירת הניהול והמפתחים של ״בטר פלייס״, כדי ללמוד על ההצלחות והכישלונות. כאשר סיימנו את שלב האפיון הראשוני של הצורך , רק אז פנינו לגבש את הפתרון ולהתעמת ,תרתי משמע, עם האתגר הטכנולוגי״.
בחודש אפריל האחרון חתמה ״אלקטריאון״ חוזה ראשון עם ממשלת שבדיה, לסלילת כביש באורך של כקילומטר וחצי, באי גוטלנד. הכביש אמור לחבר את נמל התעופה עם מרכז העיר.
העסקה היא פיילוט ראשוני שיכלול שיתוף פעולה בין מספר חברות שוודיות ואירופאיות מובילות בתחומן, אוניברסיטת Rise השוודית, ומחוז גוטלנד. ״אלקטריאון״ הייתה החברה היחידה מבין העולות לשלב הסופי שהציגה פתרון העברת אנרגיה באופן אלחוטי, ללא מגע בין התשתית לבין כלי הרכב. הפרויקט צפוי להמשך כ 3 שנים, בהשקעה כוללת של כ-7-8 מיליון דולר ובמסגרתו תיבחן נסיעה של אוטובוס חשמלי מבוסס קבל- על, של חברת HIGER הסינית המיוצגת על ידי חברת דן, שנכנסה לשותפות עם ״אלקטריאון״. במהלך הפרויקט יופעל האוטובוס באופן מחזורי, יבוצעו בדיקות טכניות נרחבות, יבחנו ביצועי המערכת בתנאי סביבה אמתיים וכן יבחנו אספקטים עסקיים וכלכליים ורגולטוריים הקשורים לטכנולוגית הכביש החשמלי.
״מצאנו באזור הנורדי אוזן קשבת לפתרון שלנו״, ממשיך עזר. ״בסקנדינביה וגרמניה יש החלטות ממשלה להוריד את פליטת גזי החממה בערים הגדולות ולכן יש רוח גבית חזקה של הרגולטורים לפתרונות ירוקים״.
השאלה המתבקשת על ישראל עולה מיד בהקשר הזה ועזר מספק הסבר מעניין מאד.
״בישראל תחום הרכבים החשמליים עדיין לא מפותח דיו. כלומר, אין מספיק מכוניות חשמליות. ברגע שתיווצר כמות גדולה של מכוניות כאלה על הכבישים, אז יתחילו להבין את הצורך בתשתית מתקדמת. אני חייב לציין שכרגע אנחנו בקשר עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים לעניין :תחבורה, אוצר, תשתיות וכלכלה וכולם מבינים את הפוטנציאל העצום של החברה. נוסף לכך צריך להבין מימד נוסף , ייחודי מאד ל ״אלקטריאון״. כדי שהחברה תצליח אנחנו חייבים שותפות של הרגולטור והשקעה בתשתיות מדינה. בלי שני אלה אי אפשר להטמיע את המוצר שלנו. לא בכדי בחרנו ללכת בתחילת הדרך עם חממה של רשות החדשנות הישראלית ולא עם קרנות או משקיעים פרטיים. המהלך הזה הוכיח את עצמו בחשיפה והנגישות של הטכנולוגיה שלנו למשרדי הממשלה״.
ש: בהתחשב בדברים שלך על פתיחות גדולה , בעיקר בצפון אירופה, יכול להיות שהיה לכם קל יותר להקים את החברה שם ולהנות מלכתחילה מתמיכה ממשלתית בהיבט המימון והרגולציה?
״ממש לא״, עונה עזר בנחרצות. ״אני חושב שדווקא כאן בישראל קל לנו יותר לפעול. בישראל יש ECO SYSTEM שלם לחברות סטארט אפ, זו סביבה תומכת חדשנות. יש כאן הכל: מאתר כוח אדם איכותי למחקר,פיתוח וייצור, נגישות למוקדי ידע, פתיחות רגולטורית וזמינות מימונית. את כל המילים הגבוהות האלה אני יכול לסכם לך בדוגמא אחת : אם אני צריך מידע מעיריית תל אביב למשל, אני קובע קפה עם סגן ראש העיר ומקבל את התשובות מהר וברור….״
הפוטנציאל העצום של ״אלקטריאון״ לא נעלם מעיני המשקיעים. חברת ״דן תחבורה ציבורית בע”מ״ , חתמה בתחילת 2018 על הסכמי השקעה בחברה וכיום היא מחזיקה כ-13.6% מהון המניות.
״אני חושב ששוק ההון עדיין לא ממש מבין את הפוטנציאל העצום שלנו״, אומר עזר. ״אנחנו יכולים להגיע לכל מקום בעולם במחיר אטרקטיבי. עלות מקטע כביש בן קילומטר עולה ללקוח כ 700 אלף דולר ואנחנו סוללים קילומטר בלילה, כך שההפרעה לתנועה ולמרקם החיים מצומצמת למינימום האפשרי. נוסף לכך, מחיר סוללה של אוטובוס חשמלי שלנו עולה כ 15,000 דולר בממוצע בעוד שסוללה של אוטובוס חשמלי רגיל עולה 200,000 דולר ושוקלת 3 טון. לשם השוואה, הסוללות שלנו שוקלות כ 250 ק״ג ומציגות יעילות גבוהה ובעיקר רצף פעילות כמעט אינסופי. לזה צריך להוסיף את המימד הירוק, והיתרונות הנלווים של אוויר נקי יותר. בחישוב כלכלי ארוך טווח יש לזה היבטים חשובים כמו בריאות הציבור או עידוד תיירות״.
ב ״אלקטריאון״, לא ממש מפרטים על העסקאות שבקנה, אבל כבר עתה ברור שהצלחה של הניסוי בשבדיה תסלול את הדרך לשורה של עסקאות נוספות בסקנדינביה ומערב אירופה. בעתיד מתכוונת החברה להיכנס גם לתחום המשאיות הכבדות בכבישים מהירים.
״אין לי ספק ביכולת שלנו. בעוד מאה שנה אנשים לא יבינו איך אפשר היה אחרת״, מסכם עזר. ״מבחינתי האישית זו הגשמה. כשהתלבטתי אם לעזוב את אלביט הייתה לי שיחה עם אשתי. היא אמרה לי את המשפט הבא שאחריו הכול היסטוריה: ״בגיל 80 תתאכזב מזה שלא ניסית או מזה שניסית ונכשלת?״, התשובה מבחינתי הייתה ברורה, ויצאתי לדרך, תרתי משמע…״.