הטלטלה האזורית והאיומים החדשים על ישראל עמדו במרכזו של כנס ניו טק לפיתוח טכנולוגיות צבאיות תעופתיות והגנה מפני טילים, שנערך בעשרה במרץ במתחם הכנסים באווניו, בקרית שדה התעופה. בהרצאת הפתיחה של הכנס, קרא האלוף במילואים עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי בטחון לאומי INSS, לחתום על הסכם מיוחד עם ארצות הברית, הסכם שיעגן את זכותה של ישראל לתקוף באיראן. ידלין, לשעבר ראש אמ”ן ומי שהיה מועמד המחנה הציוני לתפקיד שר הביטחון, הציג בנאום הפתיחה שלו זווית מקורית על ההסכם המתגבש.
“אנחנו חייבים לעשות הסכם מקביל עם האמריקנים להסכם שייחתם בינם לבין האירנים”, אמר ידלין, “ההסכם הזה צריך להבהיר שבמידה והאיראנים מפרים את ההסכם עם המעצמות, ישראל רשאית לעשות דברים שבעבר ארצות הברית לא תמכה בהם כמו תקיפה צבאית ואולי לעגן בהסכם גם תקיפה צבאית אמריקנית ובוודאי החזרת סנקציות, וסנקציות הרבה יותר כבדות”.
הדברים הללו שנאמרו שבוע בדיוק לפני הבחירות לכנסת צוטטו בהמשך בהרחבה באמצעי התקשורת, שכן זו הפעם הראשונה שבה גורם ישראלי דיבר במפורש על תקיפה באיראן. ידלין שתקף בעניין זה את ראש הממשלה על נאומו בקונגרס וכינה אותו “יחסי ציבור”, טוען שבעצם חתימת הסכם כזה בין ירושלים לוושינגטון, ישראל וארצות הברית ירתיעו את איראן מלהפר את ההבנות שיושגו עם המעצמות. בהמשך הדברים התייחס ידלין להשתנות הגבולות והמערכות ובמיוחד התמקד בזירה הסורית. “אנחנו רואים למעשה שלוש מדינות במה שהייתה פעם סוריה, אזור דמשק ורצועת החוף בשליטת אסאד, אזור רמת הגולן שנשלט על ידי המורדים לסוגיהם, והאוטונומיה הכורדית. למעשה המבנה המדינתי הקלאסי כבר לא קיים בסוריה וזה מצריך את ישראל לחשיבה מחדש על אופן ההגנה והפעולה”. ידלין הצביע בהמשך על הסכנה בניסיון הנוכחי של חיזבאללה ואיראן להשתלט בחזרה על קו הגבול בגולן, וזאת כדי לייצר חזית נוספת מול ישראל.
גילוי מעניין נוסף סיפק במהלך הכנס, אלוף משנה אבירם חסון, ראש מערכת שכבה עליונה בפרויקט “חומה” של משרד הביטחון, פרויקט ההגנה מפני טילים של ישראל. חסון שתחתיו נמצאות מערכות החץ למיניהן, סיפר כי מאז שנת 2012, השנה שבה החל אסאד להשתמש בטילי סקאד ארוכי טווח נגד המורדים, עוקבת ישראל אחרי ביצועי המערך הזה ולומדת אותו. “הצוהר המבצעי הזה שנפתח לנו, גורם לנו להבין איך מתנהג טיל קרקע – קרקע, איך הוא עף, איך הוא מתפזר ומה אחוזי הדיוק שלו. כל המידע הזה נכנס אלינו, אנחנו מעבדים אותו ומטמיעים את הידע שמופק במערכות הנשק שלנו. אני יכול לומר לכם שמערכת ה”חץ” שונה היום לחלוטין בהשוואה לפריסתה ב-2010. מאז שדרגנו אותה בצורה משמעותית, הודות לידע שרכשנו ממלחמת האזרחים בסוריה”. חסון התייחס באופן כללי לתהליך הפיתוח של חץ 3, שאמור ככל הנראה להיכנס לסדרת ניסוי חדשה בקרוב. נזכיר, הניסוי האחרון במערכת חץ 3, שנערך באמצע חודש דצמבר, הופסק בשל מה שהוגדר “אי הבשלת תנאים” או
“NO TEST”. פרויקט “חץ -3”, הוא פיתוח משותף של ישראל ומשרד ההגנה האמריקני, שמלווה עם צוותים שלו את תהליך המחקר והפיתוח.
ובהמשך לאיום הטילים הבליסטיים של ישראל, מפקד בית הספר להגנה אווירית, אלוף משנה רן כוכב סקר את התפתחות מלחמות הטילים במזרח התיכון. החל מירי הטילים ב1991 על יד סדאם חוסיין ועד לימים אלה, של אחרי המערכה האחרונה בעזה ואולי לפני מערכה נוספת בחזית הצפונית. “אנחנו רואים תופעה של יותר מהכול. יותר נשק שמופנה אלינו, יותר זירות, טווחים מגוונים, רמת דיוק גבוהה וראשי קרב גדולים מאד. עם האיום הזה, שמשתנה ומתגבר, מערכות ההגנה מפני טילים של ישראל אמורות להתמודד. אם מוסיפים לזה את המציאות המשתנה של המזרח התיכון, שהחלה כאביב ערבי, המשיכה כסתיו מוסלמי שהתפתח לחורף פונדמנטליסטי קיצוני, אנחנו יכולים להבין את גודל האיום”. בהמשך התייחס אל”מ כוכב לפתרון שמגבשת מערכת הביטחון. “אם בעבר תפיסת ההגנה הייתה של פתרון לבעיה או איום ספציפי, הרי שהיום אנחנו מדברים על יכולות אב של צה”ל שמתאימות עצמן לסוגי איומים שונים, עם יכולות למידה שינוי והתאמה, מהירות מאד”.
“בן גוריון אמר לפני 80 שנה שהים הוא לא רק הגבול שלנו, הוא בעיקר הזדמנות”, כך פתח את ההרצאה שלו נציג זרוע הים בכנס, אל”מ מוטי פיין ראש מחלקת אמצעי לחימה בחיל. אל”מ פיין סקר בהרחבה את המגמה שאליה הולך חיל הים בשנים הקרובות: שילוביות הכוח הימי בקרב היבשה. יכולת שנוסתה בהצלחה רבה בעימות האחרון ברצועת עזה.
“אנחנו מתעסקים הן בבניין העתיד והן בבניין ההווה. כמו שאנחנו רואים את זה, אנחנו הולכים להגדיל את ההשפעה שלנו. אנחנו בעיצומו של תהליך של שילוביות וחיבור לשאר החיילות. האתגר הטכנולוגי הוא אדיר. יש ‘ים’ של מידע – אנחנו נהיה חייבים לדעת לסנן ולהגדיר חוקים. ימאי שלא יודע לאן הוא רוצה להגיע – אין שום רוח שתיקח אותו. כשאנחנו מסתכלים לעתיד אנחנו רואים את החשיבות של התווך הימי הולכת וגדלה, ובהתאם לכך אנחנו חייבים להתכונן לזה, להצטייד בדברים הנכונים כשהעתיד לא בטוח, כשהסביבה משתנה וכשעומד לפנינו מנעד רחב של אתגרים”.
חלק מהאתגרים הללו על פי אל”מ פיין הם שדות הגז של ישראל. על פי הנתונים שהציג ראש מחלקת אמצעי לחימה בחיל הים, יותר מחמישים אחוזים ממשק האנרגיה בישראל, מתבסס כיום על הגז הטבעי מהים התיכון, והמגמה הזאת הולכת ומתגברת. “זו הסיבה שחיל הים יצא לתכנית הצטיידות גדולה בכל הקשור לכלי שיט חדשים לאבטחת שדות הגז. בימים בהם המשק הישראלי מסתמך יותר ויותר על גז טבעי, הגנת הנכסים הימיים היא הכרח”
