תעשיית האלקטרוניקה בישראל

מהפכות מתרחשות בטכנולוגיה והשוק אף פעם לא עומד במקום” כך אמר לי שלמה וקס, מנכ”ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, המאגד כ-300 תעשיות מתחומים שונים ביניהם: תקשורת, ציוד רפואי, תוכנה, ציוד תעשייתי, מערכות צבאיות ורכיבים אלקטרוניים. שלמה מחזיק בתפקידו כבר כעשור ומכיר את שוק האלקטרוניקה והחומרה לאורכו ולרוחבו. “הגעתי לתפקיד כדי לעזור, הבנתי שיש הרבה מה לעשות” מספר לי וקס “והצלחנו להשיג הרבה דברים שמאוד עוזרים לשוק האלקטרוניקה, האיגוד הציב לעצמו מטרה והיא להביא את מכירות תעשיית ההיי-טק ל-40 מיליארד דולר בשנה תוך שנים ספורות”

הישגי האיגוד

לשאלתי את וקס על הישגי הארגון קיבלתי את התשובה הבאה: “יש לנו הון אנושי מעולה בארץ, מוחות מהטובים בעולם ולכן ההשקעה המרכזית בתחום שלנו היא ההשקעה בהון אנושי. בארץ מתקיים “חוק עידוד השקעות הון” לפיו כתעשיין אתה זוכה להטבות הנובעות מהחקיקה, אנחנו במהלך השנים נאבקנו בממסד על מנת שיכירו בהון האנושי כהשקעה מזכה. התהליך לקח מספר שנים ואני שמח לומר שהצלחנו לגרום לשינוי הזה בחוק ולחברות רבות לקבל מענק עידוד השקעות על מנת להגדיל את מסכת העובדים שלהם”.

“הישג נוסף שאני יכול למנות הוא בנושא “הפיקוח על הייצוא הביטחוני” – כאשר החוק הוצע הוא היה קשה ומגביל מאחר וחלק גדול מהייצוא של ההייטק מגיע מהתעשייה הביטחונית. החוק בהגדרתו הראשונית הביא עימו מגבלות ומחסומים שקשה היה לתעשייה הביטחונית לשרוד לפיו. אנחנו דאגנו שהחוק יהיה ברור וללא פרשנויות, היה חשוב לנו שהחוק יהיה בדיוק לפי כוונת המחוקק ולא ישתמע אחרת. למשל בחוק יש חלק האוסר על ייצוא לוויינים שלא לקליטת טלוויזיה ורדיו מה שאומר שלמשל חברת גילת הייתה נסגרת דבר שלא יעלה על הדעת שבגלל ניסוחים לא מדויקים חברות תיפולנה”

האיגוד פועל גם בתחומי האקדמיה במתן העדפה ללימודים טכנולוגיים, בהסכמים של ההסתדרות, בתמיכה ממשלתית. “מדינת ישראל מתגאה בהשקעה שלה במחקר ופיתוח אבל הנתח הממשלתי הוא קטן יחסית והיא עוד קטנה עם השנים ופה אנחנו נכנסים לתמונה על מנת להסביר מדוע יש צורך בתמיכה הזו”.

איך אתה רואה את התפתחות הסטרטאפים בישראל?

“בארץ קיימת תרבות סטרטאפים ואקזיטים משגשגת, שנת 2014 הייתה שנה נפלאה בתחום. יש פה מבחר מוחות ורעיונות מצוין. אנחנו חייבים לייצר אקו סיסטם שיביא ויעודד חלק מהסטרטאפים לצמוח לחברות בר-קיימא. יש חברות גדולות בארץ כמו מלנוקס וצ’ק פוינט שיכלו מזמן למכור את החברה או חלק ממנה אבל הם בחרו לפתח את החברה וזה מה שצריך לעודד בארץ. צריך ליצור תמריץ לכל סטרטאפ שיש לו בסיס להתפתחות, נכון שיש כאלו שלא ישרדו ללא החיבור לחברות גדולות בעולם ולא על אלו אני מדבר. חייבים למצוא את אותו שביל הזהב שיבחין בין מי שיכול לשרוד ללא מכירה לבין מי שיכול להתפתח ולגדול ולייצר תעשיה שלמה שתומכת בהמון אנשים שעובדים בה. לצערי זה לא קורה מספיק ואנחנו מנסים לשכנע את המערכת הממשלתית לתמוך ולעודד חברות כאלה כי בסופו של דבר הרווח הוא לא רק מקומי אלא ברמת המדינה כולה. אנחנו צריכים להפוך מאומת הסטרטאפ לאומת ההיי-טק!”

מהם הדברים העתידיים שאתה צופה שיקרו השנה?

“תעשיית ההיי-טק היתה ותישאר מרכיב מרכזי בחוסן של מדינת ישראל. היא “מנוע” הצמיחה של כלכלת ישראל. נמצא מתאם מלא בין התפתחות תעשייה זו לצמיחת המשק בישראל. למעלה מ-50 אחוז מהיצוא התעשייתי של מדינת ישראל הנו מתוצרת תעשיית ההיי-טק. למרות רצף של משברים שאותה חווה התעשייה בשנים האחרונות, מהתיסוף החד בשער השקל ועד למשבר הכלכלי העולמי, יודעת תעשיית ההיי-טק למצוא את דרכה לצמוח מידי שנה. אבל יחד עם זאת חייבים לזכור שלא לעולם חוסן חובה על כולנו לדאוג שתעשייה זו תמשיך ותצלח את האתגרים מחד ותמשיך לצמוח. וזה מה שצריך להנחות אותנו בפעולות העתידיות שלנו. אנחנו רואים בשוק תהפוכות רבות, החברה שהמציאה את הסלולר – מוטורלה כבר כמעט ולא קיימת, נוקיה שהיתה המובילה בתחום נעלמה וגם חטיבת התקשורת של סימנס נבלעה. מכאן אנו למדים שבעולם הזה לא מספיק לרוץ מהר ולא מספיק לטוס, ההתקדמות חייבת להיות במהירות שיא בדיוק כמו ההתקדמות של הטכנולוגיה. כל מה שהיה אתמול בחזקת חלום, היום הוא מציאות ומחר הוא היסטוריה”. אומר לי וקס בהתרגשות וגאווה על התחום בו הוא נמצא כבר שנים רבות כל כך. “כשאת שואלת אותי על העתיד קשה לי לענות, כי העתיד כבר כאן ואנחנו חייבים להתקדם איתו ואליו. אסור לנו לסגוד ל”עגל הזהב” של האקזיטים והסטרטאפים אלא לפתח חוסן ותעשייה בר קיימא”.

 

שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות  האלקטרוניקה והתוכנה

שלמה וקס, מנכ”ל איגוד תעשיות
האלקטרוניקה והתוכנה

 

שירלי מייזליש, מערכת ניו-טק

תגובות סגורות