בילי פלצ’ר לא ידע מה מצפה לו. הוא קיבל יצור קטן ונחמד שנראה כחיית מחמד רגילה. שום דבר לא הכין אותו למה שהגיע בהמשך. חיית המחמד התרבתה, וברבות הזמן הפכו היצורים הקטנים למפלצות שהטילו אימה על העיירה הקטנה שבה התגורר פלצ’ר עם בת זוגו. מחיות קטנות וחמודות הפכו ה-Gremlins להרסניות וקטלניות. מי שלא זיהה עד כה, מדובר בתקציר הסרט Gremlins מ-1984 בהפקתו של סטיבן ספילברג. מתברר שלא בכדי זוכה השם הזה לעדנה מחודשת. ה-Gremlins היא התכנית החדשנית של DARPA – The US Defense Advanced Research Projects Agency, המקבילה למפא”ת במשרד הבטחון. התכנית שיצאה לדרך
THE GREMLINS – חזון נחיל המל”טים
איור: DARPA
בספטמבר 2015, הוציאה קול קורא לחברות האמריקניות, לבניית קונספט חדש של הפעלת כוח אווירי מסיבי, מבוסס על מל”טים זולים המוטלים מפלטפורמות אוויריות ופועלים כנחיל במגוון משימות. ההתמקדות הטכנולוגית של DARPA בשנים האחרונות היא בפיתוח פלטפורמות לא מאוישות, שתחלפנה כלים מאוישים ותתאמנה למספר רב של משימות. את המגמה הזאת ניתן לראות בפיתוח ספינות לא מאוישות לפעילות ימית ארוכת טווח וזמן (ראו כתבה בגיליון זה על ציידת הצוללות העצמאית ACTUV). במכרז של DARPA זכו בסוף מרץ האחרון 4 חברות: Composite Engineering, Dynetics, General Atomics Aeronautical Systems ו-Lockheed Martin. Composite Engineering היא למעשה זרוע המל”טים של חברת Kratos, יצרנית מל”טי מטרה לצבא האמריקני. המל”ט העיקרי שלה הוא MQM-178 Firejet. על פי flightglobal, בחברה מתנהל כיום פרוייקט סודי של מל”ט חדש לצבא האמריקני שייכנס לייצור בשנה הבאה. Dynetic היא יצרנית טילים ומוצרים לתעשיית החלל וכן חטיבה המתמקדת בסנסורים מודיעיניים. General Atomics היא יצרנית המל”טים הגדולים הבולטת ביותר בארצות הברית עם ה-MQ-1C Gray Eagle and MQ-9 Reaper. מטוסי משימה שמהווים את חוט השדרה המבצעי באפגניסטאן, עיראק וסוריה. בשנים האחרונות פיתחה General Atomics לייזר נוזלי רב עוצמה וכן טכנולוגיה אלקטרו מגנטית לשילוח מל”טים. Lockheed יצרנית ההרקולס, החמקן F 35, וכן המל”ט החמקן הסודי RQ 170.
“הרכבנו כאן קבוצה מובילה של תעשיות בעלות יכולת מוכחת בטכנולוגיות פורצות דרך”, אומר דן פאט, מנהל תכנית ה-Gremlins ב-DARPA. “בכל אחת מהחברות יש ידע שונה, והחיבור ביניהן יניב לדעתנו את המוצר הטוב ביותר, הזול ביותר, בזמן הקצר ביותר. אין לי ספק שמה שקורה עכשיו זו הפשלת שרוולים משותפת כדי להאיץ את תהליך הפיתוח”. לצורך הבחינה המקדימה של תכנית ה-Gremlins ניתן ב-2016 תקציב ראשוני של 15 מיליון דולר. ב-2017, יעמוד תקציב התכנית על 31 מיליון דולר, וזאת לצורך בחינה ראשונית של אב טיפוס.
על פי אתר הבית של DARPA הרעיון המבצעי שעומד מאחורי תכנית ה-Gremlins, הוא נחיל מל”טים שישוגר ממטוסי מטען דוגמאת ההרקולס C 130, או מהמפציצים הכבדים דוגמת ה-B 52 ו-B 1. על פי הקול הקורא, המטוסים המשלחים יוטענו במספר רב של פלטפורמות, יטוסו לאזור הפעולה, וישלחו את נחיל המל”טים מבלי להיכנס לאזור המאוים. מיד בתום המשימה, ימתין באזור הבטוח מטוס הרקולס שיאסוף את המל”טים בחזרה. ללא ספק מדובר כאן בפיתוח טכנולוגיה חדשנית של קליטת כלי טייס רבים במהלך טיסתם. ההגדרה של התבססות הפלטפורמה המשלחת והקולטת על מוצר קיים חשובה מאד, להוזלת הפרויקט ולתהליך הפיתוח המואץ שלו. על פי התכנית, המל”טים אמורים גם הם להתבסס על טכנולוגיות קיימות, אם כי הדרישה היא להוזיל אותם עד כמה שניתן. לצורך כך הוגדר כי כל פלטפורמה בנחיל המל”טים תוכל לשמש עד 20 משימות, ואחר כך תיגרע מהמערך. מבחינת ההגדרה המבצעית של יכולות המל”ט, הרי שכאן נידרש סל יכולות: מודיעין, תקיפה, מעקב, איכון וסימון. בדף הפרויקט באתר DARPA הוגדרה הדרישה המבצעית כך, “ה-Gremlins אמורים לכלול יכולות מגוונות, שיאפשרו לצבא האמריקני לשפר את הגמישות המבצעית שלו במחיר נמוך ועל יד פלטפורמה אחידה”.
השלב הראשון אחרי בחירת המשתתפים בפרויקט אמור לכלול אב טיפוס ראשוני שידגים יכולות טיסה וחזרה. DARPA הגדירה מספר תחומים שבהם נדרשת הוכחת יכולת ראשונית לפני המעבר לשלב השני: טכנולוגיית שילוח אווירי וקליטה חזרה של מספר מל”טים, בניית מל”ט זול בעל אורך חיים מוגבל המתבסס על טכנולוגיה קיימת, יכולת שליטה מרחוק על הפלטפורמה לצורך ניהול המשימה שלה ובמיוחד לצורך קליטתה מחדש באוויר. בנוסף לכך הציבה DARPA גם הגדרות קשיחות בעניין המחיר: כל מל”ט אמור לעלות עד 700 אלף דולר. מהירות הטיסה שלו תהיה בין 555 קמ”ש ל-926 קמ”ש ויכולת שהייה באוויר של עד שלוש שעות. ההערכה היא כי במהלך 2017 תוצג היכולת הראשונית של הפרויקט, ששמו לפחות, שגור היטב בפי טייסים ותיקים מהאי הבריטי.
