NVIDIA GeForce 256, שהושק ב-11 באוקטובר 1999, שינה לחלוטין את עולם המשחקים והבידור וסלל את הדרך למהפכת הבינה המלאכותית היוצרת
בשנת 1999, מעריצים עמדו בתורים ארוכים בסניפי בלוקבסטר כדי לשכור קלטות וידאו ביתיות של הסרט “מטריקס”, בני נוער הורידו בהתלהבות שירים של בריטני ספירס ואמינם באמצעות Napster, ובאג 2000 גרם לאנשים לאגור קופסאות שימורים וכסף מזומן מחשש לקריסת מחשבים עולמית.
אבל במקביל לכל הרעש הטכנולוגי של סוף המאה ה-20, משהו הרבה יותר מהפכני התרחש מתחת לפני השטח. ההשקה של NVIDIA GeForce 256 לפני 25 שנה זכתה בזמן אמת בתשומת לבם של גיימרים מושבעים וחובבי טכנולוגיה בעיקר, אך סללה את הדרך לעידן הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) של היום.
ה- GeForce 256לא היה סתם עוד כרטיס גרפי – הוא הוצג בתור ה-GPU הראשון בעולם, וסלל את הדרך לשורה של חידושים נוספים, הן בתחום המשחקים והן בתחום המחשוב.
בעזרת מנועי תאורה וטרנספורמציה (T&L), הוא הוריד את העומס מהמעבד המרכזי (CPU), מה שהיה בזמנו נקודת מפנה של ממש. כפי שהדגיש מגזין Tom’s Hardware: ” GeForce 256יכול להוריד עומס מהמעבד המרכזי, לוודא שתהליך עיבוד הגרפיקה בתלת-ממד זורם בצורה חלקה ולהעניק למפתחים אפשרות להשתמש בהרבה יותר פוליגונים, מה שמוביל אוטומטית לרמת פירוט גבוהה בהרבה”.
הנקודה שבה המשחקים השתנו לתמיד
עבור גיימרים, הפעלת Quake III Arena על GeForce 256 הייתה חוויה חדשה לחלוטין. כפי שתיארו זאת במגזין הטכנולוגי :AnandTech “ברגע שאתם מפעילים את המשחק האהוב עליכם, זה מרגיש כאילו מעולם לא ראיתם אותו לפני כן.”
ה-GeForce 256 התאים בצורה מושלמת למשחקים פורצי דרך כמוUnreal Tournament , אחד המשחקים הראשונים שהציגו השתקפויות ריאליסטיות, והצליח למכור יותר ממיליון עותקים בשנה הראשונה להשקתו.
במהלך 25 השנים הבאות, שיתוף הפעולה בין מפתחי המשחקים ל-NVIDIA המשיך לפרוץ גבולות, והוביל לפיתוחים חדשניים כמו טקסטורות מציאותיות יותר, תאורה דינמית וקצב פריימים מהיר יותר – חידושים שהביאו עמם הרבה יותר מאשר רק חוויות סוחפות עבור גיימרים.
ה-GPU של NVIDIA התפתח לכדי פלטפורמה משולבת של שבבים מתקדמים ותוכנה אשר הניעה חידושים משמעותיים שעיצבו מחדש את עולם הגיימינג. בעשורים הבאים, ה-GPUs של אנבידיה המשיכו להציג שיפורים בקצב הפריימים ובאיכות הגרפית, וסללו את הדרך ליצירת משחקים רספונסיביים יותר שרצים על המחשב בצורה חלקה.
הזינוק בביצועים אומץ בברכה על ידי פלטפורמות כמו Twitch, YouTube Gaming ו-Facebook, שכן הוא איפשר לגיימרים לשדר תכנים באיכות גבוהה ובמהירות חסרת תקדים, מה שהפך אותם לכוכבי תוכן של ממש בעולם הבידור והאיץ את הצמיחה העולמית של ענף המשחקים התחרותיים, ה-Esports.
תחרויות בינלאומיות יוקרתיות כמו The International של Dota 2, אליפות העולם שלLeague of Legends וגביע העולם של Fortnite הפכו לאירועי ענק המושכים מיליוני צופים ברחבי העולם. הפופולריות חסרת התקדים של אירועים אלה לא רק הפכה את ה-Esports לתופעה תרבותית גלובלית, אלא גם יצרה הזדמנויות חדשות למשחקים תחרותיים.
מגיימינג לבינה מלאכותית: החזית החדשה של ה-GPU
ככל שתחום הגיימינג התפתח והפך למורכב יותר, הביקוש לכוח מחשוב עוצמתי הלך וגדל. העיבוד המקבילי שחולל מהפכה בתחום משחקי המחשב, לא נעלם מעיניהם של חוקרים שזיהו את הפוטנציאל האדיר שיש למעבדים הגרפיים להוביל לפריצות דרך גם בתחום הבינה המלאכותית.
טכנולוגיית למידה עמוקה – מודל תוכנה המבוסס על מיליארדי נוירונים וטריליוני חיבורים – דורשת כוח מחשוב עצום. בעוד שהמעבד המסורתי, המיועד לבצע משימות בזו אחר זו, התקשה לעמוד בעומס העבודה הדרוש ללמידה עמוקה, המעבד הגרפי של NVIDIA, עם הארכיטקטורה המקבילית העוצמתית שלו, התגלה כפתרון אידיאלי למשימה.
עד 2011, חוקרי בינה מלאכותית כבר הכירו ביכולות של המעבדים מבית NVIDIA להתמודד עם דרישות העיבוד העצומות של תהליכי למידה עמוקה. חוקרים מגוגל, סטנפורד ואוניברסיטת ניו יורק החלו להשתמש בטכנולוגיה זו להאצת פיתוח בינה מלאכותית, והשיגו ביצועים שלפני כן היו נחלתם של מחשבי-על בלבד.
נקודת מפנה משמעותית הגיעה ב-2012, כאשר אלכס קריז’בסקי מאוניברסיטת טורונטו השתמש במעבדי ה-GPU של NVIDIA לפיתוח AlexNet, רשת נוירונית שאומנה על מיליון תמונות והגיעה למקום הראשון בתחרות זיהוי התמונות ImageNet, כשהיא מותירה הרחק מאחור תוכנות שנכתבו באופן ידני על ידי מומחים לראיית מחשב.
היה זה רגע טכנולוגי מכונן. מה שנראה בעבר כמו מדע בדיוני – מחשבים הלומדים כמויות עצומות של נתונים על מנת לבצע משימות בעצמם – הפך למציאות, הודות לעוצמה של המעבדים הגרפיים מבית NVIDIA.
עד 2015, הבינה המלאכותית כבר הציגה יכולות על-אנושיות, וענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, מיקרוסופט ובאידו השיגו ביצועים שעוקפים את יכולותיהם של בני אדם במשימות זיהוי תמונה והבנת דיבור – הכל הודות לרשתות נוירוניות עמוקות שרצות על כרטיסיGPU .
ב-2016, ג’נסן הואנג, מנכ”לNVIDIA , תרם אתDGX-1 , מחשב-העל הייעודי הראשון של החברה לבינה מלאכותית, אשר היה מצויד בשמונה כרטיסי GPU מתקדמים, ל-OpenAI. ה-GPUs של NVIDIA שימשו בהמשך לאימון שלChatGPT , שהושק בנובמבר 2022.
ב-2018, השיקה NVIDIA את GeForce RTX (סדרה 20) עם RT Cores ו-Tensor Cores, שתוכננו באופן ספציפי כדי לספק ניתוב קרניים (Ray Tracing) בזמן אמת ולהתמודד עם עומסי עבודה של AI. חידוש זה האיץ את האימוץ של גרפיקה עם ניתוב קרניים במשחקים, והביא לעולם הגיימינג ריאליזם שהיה שמור עד כה לקולנוע, לצד פיתוחים מבוססי AI כמו טכנולוגיית NVIDIA DLSS, שמשפרת את הביצועים של משחקים באמצעות למידה עמוקה.
בינתיים, ההצלחה המטאורית של ChatGPT, שצבר יותר מ-100 מיליון משתמשים חודשים ספורים אחרי שהושק, המחישה כיצד ה-GPUs של NVIDIA ממשיכים להניע את מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת.
כיום, ה- GPUאינו רק סמל של עולם הגיימינג — הוא הפך לאייקון תרבותי-טכנולוגי המופיע בכל מקום, החל מממים ב-Reddit, דרך סטרימינג ב-Twitch, חולצות ב-Comic-Con ואפילו ביצירות אמנות של מעריצים נלהבים.
מעצבים את העתיד
המהפכה שהחלה עם GeForce 256 ממשיכה לחולל שינויים בעולמות הגיימינג והבידור, בתחום המחשוב האישי שבו בינה מלאכותית שרצה על GPUs של אנבידיה היא כבר חלק מחיי היומיום, וגם בתעשיות בשווי טריליוני דולרים אשר משלבות את הדור הבא של הבינה המלאכותית בליבת העשייה שלהן.
ה-GPUs לא מעצימים רק את תחום הגיימינג, אלא מעצבים את העתיד של הבינה המלאכותית. וכעת, עם חידושים פורצי דרך כמו טכנולוגיית NVIDIA DLSS, שמנצלת את יכולות הבינה המלאכותית כדי לשפר ביצועים של משחקים ולהציג תמונות חדות יותר, וטכנולוגיית NVIDIA ACE, שהופכת דמויות במשחקים לאנושיות, הבינה המלאכותית שוב מעצבת מחדש את עולם הגיימינג.
GeForce 256 הניח את היסודות לבניית עתיד שבו גיימינג, מחשוב ובינה מלאכותית לא רק מתפתחים ומשתפרים על ציר הזמן – ביחד, הם משנים את מציאות חיינו.
תמונות של כרטיס ה-GeForce 256.
קרדיט: אנבידיה.
