התכנסו, שוב, מספר חברים מקבוצת חובבי היין, נחמת שותים שבהובלת צביקה אמיתי ועמי ארליך, סביב שולחן ארוך המלא במטעמים שהמשתתפים דאגו להביא לנגיסה בין טעימות יינות שונים.
הפעם האורח , מנחה הערב, היה היינן, איש הסרטים והטלוויזיה, הכתב ועוד, נתן ליפשיץ, שהציג מבחר יינות מיקב כרם מוסקט (ממושב מישר) שממנו פרש כיינן, לאחר מספר שנות עבודה ושותפות.
שמענו דברים מפיו של עשיין יינות מכיוונים ומזוויות שחובבי יין לא מכירים, בדרך כלל. מתברר שנתן שונה מאוד בגישתו וביחסו לייצור היין, מייננים אחרים, המוכרים לנו במאות יקבי ישראל, קטנים וגדולים.
עד שהתאספו כל החברים והחברות, המשתתפים מזגנו לכוסות יין רוזה כתום כהה, סונטה 2020. רובו מיוצר מענבי מוסקט המבורג + מעט פטיט וורדו. ערסלנו, הרחנו וטעמנו. בפה ובאף היו עומק ומבנה מיוחדים של יין ולא כל כך מוכרים.
נתן עבד שנים רבות מאוד מאחורי הקלעים במחקר, כתיבת תסריטים, בימויי וצילום סרטים דוקומנטריים והיסטוריים וגם סרטים על אנשים, שהוצגו בארץ ובחו”ל. הוא היה גם יינן ביקב נחשון של פעם.
אחרי הקלעים, אלה בדיוק זוג המילים שנתן משתמש בהן הרבה בעת ייצור היין. בראשו היינני נמצאת המחשבה, כל העת, איך לפתור בעיות בתהליך הייצור כדי שיתקבל היין הנדרש. “הרעיון שלי הוא לחשוב מחוץ לבקבוק בייצור . פרשתי כי לא היה לי מעניין ” . מציין נתן בפתח דבריו.
בין עבודותיו החשובות של ליפשיץ היו בימוי, תסריט ועריכה, בשיתוף דן אורסתיו של סדרת טלוויזיה תיעודית מיוחדת בת 11 פרקים המביאה את סיפור חייהם ויצירתם של מלחינים ישראליים, חשובים, שזכו בפרס ישראל .
לסדרה קראו “צלילים כחול לבן”. הסרט האחרון היה על נועם שריף. הסדרה השאירה עליו רושם עמוק ובין השאר הוא נתן שמות ליינות יקב כרם מוסקט כשמות של מושגים מוסיקליים. על התוויות האחוריות מוסבר במדויק פירוש מילות עולם המוסיקה, של כל יין.
“הגעתי ליין מהצד האמנותי. היין הוא מן שפה בה אני מספר סיפורים. ביין מזהים את פרצופי. הגעתי למסקנה ברורה מעשית שלעשות יין וסרטים זה אותו דבר”.
“על המדפים בארץ יש אלפי יינות, יותר או פחות איכותיים, עם המון סגנונות ושיטות ייצור. אני רציתי לעשות ביקב כרם מוסקט יין שונה מאחרים, כזה שיספר סיפורים.” וכך היה.
היקב מייצר יינות בלנד מורכבים, בעיקר. “כי עבורנו היין הוא שפה. הכרמים ואזורי הגידול, זני הענבים ותהליכי הייננות הם כלי התקשורת המעבירים את סיפורנו לגביעי היין של הלוגמים מהם.”
הבציר הראשון של היקב, שניהלו ויצרו בו יין משה פארן ונתן ליפשיץ, היה בשנת 2015. ענבי המוסקט האלכסנדרוני הלבן והמוסקט ההמבורגי האדום מגיעים מכרמם במישר. זנים נוספים בהם משתמשים ביקב לעשיית הבלנדים : שירז, שרדונה וקברנה פרנק מכרמי יוסף, מרלו וקברנה סוביניון ממושב מטע שבהרי יהודה, פטיט ורדו ופרנץ’ קולומבארד מגדרה.
ביקב ייצרו אלפים בודדים של בקבוקי יין, מדי שנה, בעלי 8 תוויות שונות, לבנים, אדומים ומתוקים – מחוזקים.
לכוסות נמזג, לטעימה, יין סימפוניה 2020 לבן. בלנד שיוצר מענבי מוסקט אלכסנדרוני + מעט פרנץ קולומבר + מעט שרדונה. החיך שלי מצא יין עם חמיצות קצת גבוהה מהממוצע. מסתבר, שכשהגיע היין המוכן למדפי היקב עזב ליפשיץ את היקב.
נתן: “קשה מאוד לעבוד עם ענבי מוסקט. חובה לשמור על הארומה הנכונה מהבציר בכרם ועד הייצור ושמירת היין במכלים.” המוסקט משנה את ריכוז הסוכר, החמיצות ושאר הפרמטרים מהר בכרם, ולכן כדי לקבל את הטעמים והארומות המתאימות ליין המיוצר, הוא נבצר, בכרם מוסקט, מספר פעמים בדרגות שונות, בהפרש בין הימים. מהיינות שהתקבלו יצרו בלנד מוסקט שלעיתים הוסף לו גם יין שרדונה. היה חשוב מאוד גם למצוא את סוג השמרים הנכון והמתאים. לעיתים גם הוסף פרנץ’ קולומבארד עם חמיצות גבוהה שעזר לאזן את היין שנוצר
נתן מספר שהוא השיג את מטרת מקסימום האיכות, לדעתו, בתנאים מתאימים שהם נתנו וקיבלו בכרמים וביקב.
היין הכי מעניין, לדעתו, הוא האנסמבל האדום 2017 המספר את סיפור היקב. “אין יין כזה בעולם”, אמר נתן. מיוצר מענבי מוסקט המבורג (ענבים אדומים מצוינים) + שירז + פטיט וורדו. 12 חודשים יישון בחביות עץ. היין המיוחד והלא כבד מתאים לליווי מנות קלות. ליין טעם ייחודי עם טעמים מיוחדים ברקע. טעמים שכאלה לדעתי, לא חשתי מעולם. מין בושם, או תבלין מיוחד.
זהו יין שנמכר הרבה ביותר ביקב. יש כאלה שאמרו, במשך השנה, שהיין טוב ויש שאמרו שלא אהבו אותו כל כך. אני אהבתי את הדבר המיוחד הזה. כיף לשנות קצת בפה טעמים ידועים ומוכרים.
היינות הבאים שנמזגו לנו היו:
מלודיה 2018. יין בטעם וארומה מוכרים מהרבה יקבים, שכולם אוהבים. טוב עם בשר. יין כבד עם גוף מוצק. היין מיוצר מענבי קברנה סוביניון + קברנה פרנק + מרלו + פטיט וורדו. 12 חודשים יישון בחביות.
הרמוניה 2017 . יין אדום . יין בחירת היינן. מענבי פטיט וורדו + שירז + מרלו . התיישן 20 חודשים בחביות עץ. “זהו היין הכי טוב שייצרנו”. אומר ליפשיץ.
בהמשך, נתן קרא, מספר השירים שכתב, קטע יפה המספר איך טועמים יין ונהנים ממנו. עקבנו ועשינו ככתוב.
סיימנו את הערב המאוד מיוחד הזה בשני יינות מתוקים ומחוזקים. 18% אלכוהול. יינות קינוח.
נוקטורנו לבן, מענבי מוסקט אלכסנדרוני שרובו שהה כשנה בחביות עץ.
האלכוהול שהוסף בתהליך עצר את תהליך התסיסה עליו אחראים השמרים. מסתבר שהחיך שלי רמז לי שהוא אוהב יינות קינוח עם מתיקות גבוהה יותר.
יין הקינוח הבא הבין זאת והמתיקות בו הייתה הרבה יותר גבוהה ואהובה. ממש כיף לסיים איתו ערב כזה ולנגוס בעוגות טעימות.
היין היה פורטסימו – יין אדום מתוק ומחוזק. מענבי מוסקט המבורג + מרלו + פטיט וורדו + שירז.
פורטסימו = הוראת ביצוע לנגינה בקול רם וחזק מאוד עוד יותר מפורטה.(ככתוב על התווית האחורית.)
עולה לי בראש המחשבה שחבל שלא ליוותה את הערב המהנה, ברקע, מוסיקה קונצרטית יפה ונעימה לאוזן.
תודה למארחי עמי ארליך וצביקה, מנחמת שותים, אמיתי ולנתן ליפשיץ על שפע הסיפורים והיינות המאוד ייחודיים, ברובם, שהציג לנו.
עוד פרטים עליהם אפשר לקבל אצל עמי: 052-2936374 או צביקה: 052-2636850 בנחמת שותים.
לחיים !!!!
