מאת: אריק וינשטיין. בין הדוברים בכנס החדשנות וחברות סטארט-אפ שנערך במסגרת תערוכת ניוטק 2013 היה ינקי מרגלית, אחת מהדמויות המרתקות יותר בעולם המדע והטכנולוגיה בישראל המכהן גם כיו”ר פרויקט החלל SpaceIL עליו נרחיב בהמשך. ינקי מרגלית ייסד ב-1985 (בהיותו בן 23 בלבד) את חברת אלאדין – וניהל אותה עד לרכישתה ב-2009 ע”י חברת SafeNet, וזאת לאחר מאבקי שליטה בינו לבין קרן וקטור קפיטל מארה”ב.
ינקי מרגלית: “חברת אלאדין, בתקופה בה ניהלתי אותה, הייתה כל עולמי – עולם מאתגר הכרוך בניהול חברה עם מכירות של מאות מיליוני דולרים. מספיק לעקוב אחרי התפתחות התקשורת כדי להבין באיזה עידן מרתק התחלנו את החברה – בשנת 1985 אפילו הפקס עדיין לא היה בשימוש ואנו השתמשנו בטלקס כדי להוציא הודעות ראשונות, ומאז התקדמנו לאינטרנט ועד לרשתות החברתיות של היום”.
בהסתכלות לאחור ינקי מציין את עזיבתו את אלאדין כאחד הדברים הטובים שקרו לו בשנים האחרונות – פרישתו שחררה אותו לחשוב, לקרוא ולהתעמק בדברים שמעניינים אותו, כולל פגישות עם יזמים חדשים והרצאות לציבור. ינקי מרגלית הוא אדם עסוק ומחלק היום את זמנו בין תפקידו כיו”ר הפרויקט SpaceIL, ייעוץ לחברות סטארט-אפ בתחילת דרכם והרצאות לקהל בנושא חדשנות, טכנולוגיה בהקשר העתידני: “הרצאות אלה הם חלק מרתק בסדר היום שלי – זהו תהליך של שיחה עם סוגים רבים של קהל כמו בני נוער, אנשי תעשייה ועמותות ואין ספק שהתהליך מלמד ומקדם אותי ואני אמשיך בזה כל עוד אהיה רלוונטי לקהל”.
האבולוציה של הטכנולוגיה והסינגולריות
בהרצאתו בכנס חדשנות וחברות סטארט-אפ ניוטק 2013 סקר ינקי מרגלית את ההתפתחות הטכנולוגית העצומה בעשורים האחרונים, דבר שע”פ השקפתו יוביל אותנו לנקודה “סינגולרית” שהיא נקודה מכוננת במאוץ הטכנולוגי שתגרום לשינוי מהותי ביותר בחיינו: “הטכנולוגיה היא לא רק כלי עבודה שאנו משתמשים בו – היא רוקמת את עצמה לתוך ההוויה שלנו, לגוף שלנו ולחשיבה שלנו. המשקפיים של גוגל, רכבים אוטונומיים ללא נהג, אביזרים ביוניים ויישומים רפואיים בננו-טכנולוגיה – בכולם הטכנולוגיה הולכת ונעשית יותר ויותר אינטליגנטית ומשתלבת בחיינו ובגופינו. קצב המהפכות הטכנולוגיות גם הולך ועולה – אם בעבר בין מהפכות טכנולוגיות עברו מאות ועשרות שנים הרי שהיום אנו מדברים על שנים בודדות. יש כאלה שמנבאים שבנקודת זמן מסוימת
המחשבים עם האינטליגנציה המלאכותית יוכלו לשכפל את עצמם ויהפכו אותנו למיותרים. שנה שמסומנת על ידי העתידנים היא 2045, השנה שבה על פי ההערכות נוכל לקנות באלף דולר מחשב שחכם פי מיליארד מהמוח האנושי, והמין האנושי כפי שאנו מכירים כיום לא יהיה הכי חכם ע”פ כדור הארץ, “אני סבור שחשיבה אופטימית תביא לעתיד טוב יותר ובנקודה הסינגולרית אנו נתחיל סוג של “ידידות חדשה” עם העולם מסביבנו, ידידות שתדרוש הגדרה חדשה. אגב, יכול להיות שלנו – אלה שחיים היום הדבר נראה לא טוב אך למי שיחיה בעתיד, החיים הללו המשולבים בטכנולוגיה ייראו נהדרים בדיוק כמו שחיינו היום נראים לנו הרבה יותר טובים מאשר אלה שחיו לפני 100 ו-200 שנה”.
חללית ישראלית
על הירח
כאשר מדברים על SpaceIL בורקות עיניו של ינקי מרגלית שמכהן כיושב ראש הפרויקט. SpaceIL היא עמותה ללא כוונת רווח שהוקמה לפני יותר משנתיים ומטרתה היא להנחית חללית על הירח, דבר שיוסיף את ישראל למועדון המכובד של מדינות שעשו זאת וכרגע כולל רק את ארה”ב וברה”מ. העמותה הוקמה ע”י 3 מהנדסים צעירים שנענו לאתגר התחרותי הבינלאומי שהציבה חברת גוגל: Google Lunar X, ובו על הצוותים להנחית חללית לא מאוישת על הירח עד 2015. הפרס לצוות המנצח יהיה כ-20 מיליון דולר ש-SpaceIL הודיעה כבר שתתרום לטובת החינוך המדעי והטכנולוגי במידה ותזכה. ינקי מרגלית: “זהו פרויקט מדהים ואמביציוזי שיזמו שלשה חברה צעירים עם חלום וסחפו אחריהם מאות מתנדבים וחברות מסחריות. בכלל זה מדהים שפרויקט של הנחתת חללית על הירח, שבעבר היה כרוך בעלויות של מיליארדי דולרים ובוצע רק ע”י מעצמות, ניתן היום לביצוע בתקציב של עשרות מיליוני דולרים וע”י יזמים פרטיים. נקודה מעניינת היא כי לממשלות אסור לממן את הפרויקט אלא עד 10% וגוגל מלכתחילה כיוונה אותו ליזמים פרטיים ולתעשייה הפרטית – ופה ינקי מרגלית קושר את פרויקט SpaceIL לעתיד שבו יתרחב וייצא המין האנושי מכדור הארץ והמושבה הראשונה תהיה ככל הנראה על המאדים: “מי יקים את המושבה הראשונה – ארה”ב? רוסיה? סין? אני חושב שכפי שבעבר גלוי ארצות חדשות נעשה ע”י אנשים פרטיים – כמו כריסטופר קולומבוס שקיבל מימון פרטי ולא ממדינות , גם הפעם יהיו אלו יזמים פרטיים שיבנו את המושבה הראשונה מחוץ לכדור הארץ”. לפרויקט SpaceIL קמו 250 מתנדבים שמתכננים ובונים את החללית עצמה ובין הגופים שתורמים כסף ומשאבים ניתן למנות את התעשייה האווירית לישראל, חברת בזק, מוסדות אקדמיה כמו הטכניון, מכון וייצמן ואונ’ ת”א, סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע. קיימת גם שכבה של תורמים פרטיים והמוביל ביניהם הוא מוריס קאן שתומך בתרומה, מעורבות וייעוץ. ינקי מרגלית מציין ש-95% מהמימון הוא ממקורות ישראלים וקורא לעוד גופים מסחריים להצטרף לתוכנית. לתחרות נרשמו 31 צוותים ממדינות שונות – חלקן פרשו זה מכבר והצוות הישראלי נחשב לבעל סיכויים טובים ובין המובילים ביחד עם הצוותים האמריקאי והספרדי. הקריטריון לניצחון הוא להנחית חללית על הירח, לצלם סרט וידאו של 8 דקות באיכות HD, להתנייע 500 מטר ולשדר שוב סרט של 8 דקות – הצוות שיעשה זאת ראשון ינצח. ינקי מרגלית טוען כי האפקט של הפרויקט על הקהילה המדעית הוא אדיר. מדענים ומהנדסים
רבים מסתובבים עם תמונה צרובה בראשם של ניל ארמסטרונג צועד על הירח ומשדר ליוסטון “צעד קטן לאדם וצעד גדול לאנושות” – גם אנשי המדע בישראל רוצים לחוות את החוויה הזו. על הדור הצעיר ההשפעה גם היא גדולה: “אנו רואים התעניינות מדעית גדולה מצדם ורצון ליזום. במסגרת הרצאותיי פגשתי כבר למעלה מ-45,000 בני נוער בכל רחבי הארץ ואני צופה שלאחר נחיתת החללית הישראלית על הירח אנו נראה עליה דרמטית בלימודי המדעים בישראל – כפי שקרה בארה”ב לאחר נחיתת אפולו על הירח”. ינקי לא יכול להתחייב שאכן הצוות הישראלי ינצח בתחרות אך כן בטוח שאם לא עכשיו אז יקרה בעתיד הלא רחוק.
תעשיית ההייטק הישראלית
ינקי מרגלית דוגל בחברות ישראליות טכנולוגיות שמקום מושבם בישראל ונוגע בדילמה של תעשיית ההייטק הישראלית: “ברמה הלאומית אני חושב שישראל לא צריכה לוותר בקרב על יצירת חברות טכנולוגיות מקומיות וגדולות עם תכניות ארוכות טווח. אני בהחלט לא מתנגד לחברות סטארט-אפ ו-exit מהיר אך בהרבה מקרים מרכזי הפיתוח והטכנולוגיות עוברות לחו”ל. אני חושב שכמדינה לא נבנית פה תשתית של חברות גדולות ואפילו להיפך – יש צמצום בפעילות של חברות אלו כמו לדוגמא M-Systems שנרכשה, קומברס שצמצמה פעילות וגם לצערי אלאדין שנרכשה כנגד רצוני. המדינה צריכה לעודד את התעשייה וזאת ע”י בניית תשתיות – אם בחינוך ואם בכבישים, תקשורת ויצירת תרבות שמתאימה לתעשיית הייטק. מצד שני, אסור למדינה להפריע אם בבירוקרטיה או בכל צורה אחרת כי ההייטק נוצר היכן שיש תרבות הייטק כמו סן-פרנסיסקו ולא במקומות כמו איראן, אני בהחלט רוצה לראות פה עוד חברות כמו צ’ק-פוינט או מלנוקס”. יד המקרה היא שזמן קצר אחרי הריאיון עם ינקי מרגלית נודע על מכירתה של חברת Wase הישראלית לגוגל בסכום עתק של מעל מיליארד דולר ודבריו של ינקי מרגלית קיבלו משנה תוקף.
