עמוס 6

מאת: אמיר בר שלום. אין ספק שהרבה מאד אנחות רווחה השתחררו בחודש האחרון במפעל “מבת חלל” של התעשייה האווירית עם חתימת שני ההסכמים האחרונים. הראשון עם חברת “חלל” הישראלית לבניית לוויין התקשורת “עמוס 6” ובהמשך עם ממשלת איטליה לבניית לוויין ביון מסדרת “אופק”.

עמוס 6. באדיבות יח"צ התעשייה האווירית

“הבחירה בלוויין של התעשייה האווירית נובעת אך ורק מאיכות הלוויין והביצועים הצפויים שלו בהשוואה ללווייני תקשורת דומים”, אומר צביקה קופלמן ראש מנהלת לווייני תקשורת במפעל “מבת חלל”. “עמוס 6 שמבוסס על פלטפורמת עמוס 4 שנבנה גם הוא בתעשייה האווירית, אמור להיות לוויין בעל הספקים גבוהים מאד בשל העובדה שהוא כולל מספר רב של משיבים”.
לצורך השוואה, ה”עמוס 6″ אמור לכלול 45 משיבים לעומת 9 משיבים ב”עמוס 1″, 15 ב”עמוס 2″ ו-24 ב”עמוס 4″ (שעדיין לא שוגר לחלל, הצפי לשיגור הוא בשנה הבאה). רוחב הפס שהלוויין יציע לחברת “חלל” גדול לאין שיעור בהשוואה ללווייני התקשורת הנוכחיים שבהם משתמשת היום החברה. “עמוס 6”, אמור להחליף במסלולו את לוויין “עמוס 2”, שיסיים את שירותו ב-2016. התכנון כרגע הוא לשגר את “עמוס 6” בעוד שלוש שנים, והוא יוצב במיקום שמיים 4 מעלות מערב, מיקום בו פועלים כיום הלוויינים עמוס 2 ועמוס 3.
“מבחינת התעשייה האווירית ומפעל “מבת חלל” מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית”, אומר קופלמן.

עמוס 4. באדיבות יח"צ התעשייה האווירית

“עד היום התמקדנו בבניית לוויינים קטנים, בעמוס 6 אנחנו נכנסים לתחום הלוויינים הבינוניים, שהוא תחום חדש יחסית עבורנו. פריצת הדרך שלנו באה לידי ביטוי לא רק בגודל הלוויין אלא בשילוב טכנולוגיות חדשות. כך למשל מנוע ה-PPS-PLASMA PROPULSION SYSTEM, שהוא מנוע המשלב הנעה חשמלית במערכות הלוויין, וזאת בנוסף להנעה הכימית בדלק נוזלי. השילוב בין מערכות ההנעה יוצר יעילות גבוהה מאד בהשוואה ללוויינים אחרים. מעבר לכך מתע”ד התקשורת שלו הוא בעל הספק גדול בכל קנה מידה”.
הלוויין החדש צפוי לספק קישוריות רחבת פס לאירופה, המזרח התיכון ואפריקה. המיקוד באזור אפריקה הוא חלק מפלח שוק גדל והולך של היבשת השחורה בשוק התקשורת. “חלקים גדולים מאוכלוסיית אפריקה מתגוררים באזורי ספר”, סיפר אייל קופיט, סמנכ”ל בכיר למכירות באפריקה של חברת “חלל”, לביטאון חיל האוויר. “באזורים בהם אין מי שתייה נקיים ואין תשתית חשמל, ברור שאין מה לדבר על תשתית תקשורת. המדינות הקרובות לים זכו בחלקן בתקשורת תת־ימית ואילו האזורים שנמצאים בלב היבשת נטולי כל תשתית תקשורת קווית”.
לכן הפתרון היעיל ביותר להעברת מידע ונתונים הוא תקשורת לוויינית. מדובר בפתרון מצוין למדינות נכשלות שאינן יכולות להשקיע תקציבי עתק בתשתיות תקשורת. מצב שפותח פלח שוק עצום ללווייני התקשורת.
“במסגרת “עמוס 6” יפותחו בתע”א מרכיבים ומכלולים שונים אשר יהוו צעד נוסף לקראת השגת עצמאות בפיתוח וייצור לווייני תקשורת, כפי שיש לתע”א כיום בתחום לווייני התצפית”, אמר מנכ”ל התעשייה האווירית יוסי וייס.
המכרז ל”עמוס 6″, שיצא באוגוסט 2011, לווה בלא מעט חששות בישראל. את ה”עמוס 5″ ייצרה חברת “חלל” ברוסיה, אחרי שהתאגיד הרוסי NPO PM גבר על התעשייה האווירית במכרז. מי שעמד מאחורי הפרויקט הזה הייתה ממשלת רוסיה שסבסדה את בניית הלוויין, ובכך אפשרה ל- NPO PM, להציג מחיר ללא תחרות. במכרז הנוכחי התחרו מול התעשייה האווירית חברות אירופאיות, רוסיות ואמריקניות המתמחות בבניית לווינים בגודל בינוני.
“הזכייה בפרויקט מבטאת את עליונותה הטכנולוגית של התעשייה האווירית וכושרה התחרותי אל מול ענקים בינלאומיים אשר התמודדו על ייצורו של הלוויין”, אומר יו”ר התעשייה האווירית דב בהרב. “מדובר בזכייה בעלת משמעות רחבה יותר עבורנו, מאחר והשלמה מוצלחת של בניית עמוס 6 תציב אותנו בחזית הטכנולוגיה העולמית בתחום זה”
המימון ל”עמוס 6″ יינתן ע”י קונסורציום של מלווים בהובלת גורמי מימון זרים התומכים בייצוא ממדינות שבהן ממוקמים ספקים מרכזיים בפרויקט. גם התע”א תשתתף במימון בניית הלווין במסגרת הקונסורציום הזה. מתברר כי חברת חלל התקשרה כבר עם לקוח לאספקת שירותי תקשורת דרך “עמוס 6”, שווי העסקה על פי גלובס הוא 95 מיליון דולר, כאשר התשלום הראשון בסך 20 מיליון דולר ישולמו על חשבון בניית הלוויין, והיתרה תשולם עם אספקת השירות. עד שנת 2014 יינתן השירות דרך עמוס 2 ואז יועבר השירות לעמוס 6. שווי העסקה ללא עלות השיגור עומד על 200 מיליון דולר. על פי נתוניה של חברת חלל, ההכנסות מלווייני התקשורת “עמוס” 2 ו-3, עמדו בשנת 2011 על 74 מיליון דולר. לכן על פי התכנון, עמוס 6 בשל ההספק הגדול שלו אמור להניב לחברה, הכנסות גדולות יותר. על הפוטנציאל העסקי שלו אפשר ללמוד מהדברים הבאים שאמר אלי פולק, מנכ”ל חברת חלל לעיתון “דה מרקר”, בחודש יוני האחרון:
“עמוס 6 מגדיל את הפוטנציאל השיווקי של נקודת השמים 4°W בה החלה החברה את פעילותה, בין היתר בשל הכפלת הקיבולת של עמוס 2 והיותו מצויד באלומות בתחום תדר KA, להן טכנולוגיה חדישה לאספקת אינטרנט בקצבים גבוהים באמצעות הלוויין”.
שיגורו של “עמוס 6”, מתוכנן לרבעון הראשון של שנת 2015 ואורך החיים המתוכנן שו עומד על 16 שנה. “אני חושב שבעניין הזה יש לתעשייה האווירית יתרון גדול”, אומר צביקה קופלמן ראש מנהלת לוויני תקשורת במפעל “מבת חלל”. “עמוס 1 ששוגר ב-1996, היה מתוכנן לעבוד 11 שנה, ובסופו של דבר “זמן החיים” שלו הוארך בכמעט חמש שנים. כך גם עם לוויין התצפית ארוס A, הוא תוכנן ל-4 שנים ונמצא בשירות כבר 12 שנים. זה אומר המון על איכויות הלוויינים שלנו ובעיקר על יעילותם”.