- חמשת התחומים הניצבים בראש רשימת סדרי העדיפות של מנהלים לשילוב כלי בינה מלאכותית הם טכנולוגיות מידע (IT), אבטחת נתונים (IS), קידום חדשנות, שירות לקוחות וניהול סיכונים
- ההתחייבויות להשקעה עתידית בתחום נאמדת כיום ב-1.2 טריליון דולר
- סין מתכננת להצמיח את תעשיית הבינה המלאכותית שלה ליותר מ-150 מיליארד דולר עד 2030
- יפן צפויה להשקיע 8 מיליארד דולר בתחום הבינה המלאכותית עד 2020
- ההשקעות הפדראליות (הלא ביטחוניות) של ארה”ב במו”פ בתחום הבינה המלאכותית עלו ב-40% מאז 2015
- האיחוד האירופי צפוי להגדיל את תקציבי המו”פ בתחום עד ל- 1.5 מיליארד בשנת 2020
- מחברי הדו”ח:התמודדות עם פערי הכישורים האלה, ואיוש משרות חדשות בעולם הבינה המלאכותית, חייבים להיות עניינן של ממשלות ומערכות חינוך והשכלה – ולא נחלת המגזר הפרטי בלבד
היכולות של טכנולוגיות בינה מלאכותית הולכות ומבשילות ובמקביל מואץ קצב האימוץ של כלים אלה בארגונים. סקר חדש מעלה כי יותר מנהלים מאי-פעם בוחנים באופן פעיל היכן וכיצד למנף בינה מלאכותית בארגונים שלהם. את הסקר ערך מכון IBM לערך עסקי (IBV) יחד עם Oxford Economics בקרב 5,000 מנהלים בכל העולם.
שיעור הארגונים הפועלים בתחום הבינה המלאכותית עלה משמעותית בשנתיים האחרונות. שיעור הארגונים המיישמים כלים כאלה זינק ב-33%. 82% מכלל הארגונים ו-93% מהארגונים בעלי הביצועים הגבוהים מהממוצע בתחומם (outperformers*) שוקלים אימוץ של טכנולוגיות בינה מלאכותית. למעלה מ- 40% מהמשיבים בסקר – ו- 65% מהארגונים המצליחים בתחומם – רואים בבינה מלאכותית פלטפורמה אסטרטגית. 77% מהארגונית המצליחים בתחומם מציבים את שביעות רצון הלקוח כגורם המקדם החשוב ביותר של אימוץ כלי בינה מלאכותית.
עוד מעלה הסקר כי בניגוד לשנים קודמות, בהם השימוש בטכנולוגיה היה ניסיוני והססני, ניכרת כעת מגמה של מיקוד במסגרתה מנהלים מסמנים באופן מדויק יותר את התחומים בהם הם סבורים שיפיקו את המיטב מהשימוש בבינה מלאכותית. חמשת התחומים הניצבים בראש רשימת סדרי העדיפות של מנהלים לשילוב כלי בינה מלאכותית הם טכנולוגיות מידע (IT), אבטחת נתונים (IS), קידום חדשנות, שירות לקוחות וניהול סיכונים.
תחום ה-IT ואבטחת המידע יכולים להפיק תועלת רבה מכלי בינה מלאכותית על ידי שימוש בסייענים וירטואליים וכלי אוטומציה של תהליכים, או אלגוריתמים לאיתור איומים. בכל הקשור לחדשנות – הרי שהיא מתייחסת בדרך כלל להזדמנויות אסטרטגיות הנשענות לעתים קרובות על תובנות המופקות בעזרת כלי בינה מלאכותית. ניהול סיכונים ומניעת הונאות הם צרכים קריטיים בארגון שכלי בינה מלאכותית יכולים להעצים כדי לסייע לעובדים להשתלט על הזירה מרובת האיומים.
בכל הקשור לשירות לקוחות – זהו תחום שבו כבר התנסו ארגונים רבים ביכולותיהם הייחודיים של מסייעים דיגיטליים. מנהלים רבים שמים דגש רב יותר על חוויית הלקוח הכוללת (68%), בהשוואה למוצרים ושירותים בתפיסתם המוגבלת והמסורתית יותר (19%). שיפור חוויית הלקוח נשען אמנם על הידע והניסיון של העובדים העומדים בקשר עם הלקוח, אך מסייעים וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית עשויים להשלים את המומחיות האנושית ולספק בנקודות אלה תשובות מהירות יותר, מדויקות יותר וחסכוניות יותר לפניות לקוחות.
אימוץ כלי בינה מלאכותית גבוה יותר, וככל הנראה גם יהיה מואץ יותר, בתעשיות שעברו כבר תהליכי דיגיטציה דוגמת השירותים הפיננסיים: 16% מהארגונים במגזר הזה כבר מפעילים מערכות בינה מלאכותית או מצויים בשלבי אופטימיזציה של מערכות כאלה. במקביל, מואץ אימוץ הבינה המלאכותית גם במגזרים כגון הרכב והביטוח הרפואי. הנתונים משקפים ככל הנראה המשך האופטימיות בכל הנוגע לערך אותו עשויות מערכות בינה מלאכותית להציע, גם לאחר שההתלהבות הגדולה שאפיינה את התחום לפני שנתיים שככה מעט.
צילום: IBM
ההתחייבות להשקעות בתחום – 1.2 טריליון דולר
כמחצית מ-12,000 הארגונים שנבחנו בסקר המנהלים האחרון של IBM (קישור) כבר משקיעים בפלטפורמות מונחות נתונים או שוקלים השקעות כאלה ומודלים עסקים הנשענים עליהן. ההתחייבויות להשקעה עתידית בתחום נאמדת כיום ב-1.2 טריליון דולר.
סין ויפן כבר הופכות את הטכנולוגיה החדשה לאבן בניין מרכזית באסטרטגיות הצמיחה והחדשנות שלהן. סין מתכננת להצמיח את תעשיית הבינה המלאכותית שלה ליותר מ-150 מיליארד דולר עד 2030. ביפן הציבה הממשלה את הבינה המלאכותית והרובוטיקה בצמרת סדרי העדיפויות של אסטרטגיית הפיתוח הכלכלית שלה: המדינה צפויה להשקיע 8 מיליארד דולר בתחום הבינה המלאכותית עד 2020.
גם בארה”ב מתרחב המימון למחקר בתחום הבינה המלאכותית ותשתיות המחשוב הנדרשות. ההשקעות הפדראליות (הלא ביטחוניות) של ארה”ב במו”פ בתחום הבינה המלאכותית וטכנולוגיות קשורות בה עלו ב-40% מאז 2015. האיחוד האירופי קורא להשקעות ציבוריות ופרטיות בתחום הבינה המלאכותית בהיקף של 20 מיליארד אירו עד 2020. על מנת לעמוד ביעד הזה, מתכנן האיחוד להגדיל את תקציבי המו”פ בתחום עד ל- 1.5 מיליארד בשנת 2020 – זינוק של 70% בהשוואה לאשתקד.
מנהלים זקוקים לכוח אדם מיומן
עם זאת, הסקר מצביע גם על דאגה בקרב מנהלים באשר לזמינות כוח האדם המיומן בתחום. סטארטאפים מגייסים מומחים מהאקדמיה ומחברות מבוססות – מגמה שמעלה את רף הדאגה לשימור עובדים – ומנהלים ציינו כי הם זקוקים לעובדים המצוידים בכישורים המתאימים כדי להצליח בשילוב מערכות בינה מלאכותית בחברותיהם.
הדו”ח מתריע כי בהיעדר התמקדות בפיתוח הכישורים הנדרשים, מיזמי בינה מלאכותית יתקשו במעבר בין שלב הוכחת היכולת (POC), הניסוי הראשוני והיישום המלא. לדעת מחברי הדו”ח, האתגר כאן חורג מתחום ידעי הנתונים עצמם, טכנולוגיות בינה מלאכותית או אנשי מקצוע בתחומי טכנולוגיות המידע. לאורך הדרך נדרשים גם כישורים בתחומי העבודה השיתופית, החדשנות, הפיננסים, התפעול ועבודת היחידות העסקיות במסגרת הארגון. הישענות על שותפים מבחוץ עשויה לסגור רבים מהפערים האלה – אולם היא אינה בגדר תרופה מוחלטת, לכל טווח זמנים.
הדו”ח של IBM קובע כי התמודדות עם פערי הכישורים האלה – ואיוש משרות חדשות הנולדות במגוון תחומים קשורים בעולם הבינה המלאכותית ומושפעים ממנה – חייבים להיות עניינן של ממשלות ומערכות חינוך והשכלה, ולא נחלת המגזר הפרטי בלבד. תחום הבינה המלאכותית זקוק להשקעה בת קיימא מצד ממשלות, חברות ויזמים. זאת, על מנת לבנות יכולות יסוד ותשתיות של טכנולוגיות חדשות, וכן להגדיר תקנים לתהליכי ההתפתחות והמעבר לשימוש בכלים החדשים.
מומחי IBM גם ממליצים לארגונים לדבוק באסטרטגיה של “להתחיל בקטן, להתנסות מהר ולהרחיב בנחישות” בעת יישום מערכות בינה מלאכותית בפרט, וטכנולוגיות המידע הארגוניות בהן משולבות המערכות האלה בכלל. לצורך זה, יש להגדיר אסטרטגיה בתחום הבינה המלאכותית בארגון הכוללת יצירת מערך ניהול ושליטה נכון, לבנות מפת דרכים ומודל הפעלה, להקים פלטפורמה לחדשנות ולהקים “מפעל” פנים-ארגוני שיציג יישומי בינה מלאכותית בקנה מידה רחב. כמו כן הם ממליצים להקפיד על איסוף נתונים באיכות גבוהה ואפשרויות השימוש בהם כדי להבטיח שעבודת המערכות לא תשובש עם נתונים בלתי מדויקים, ולגבש מראש תוכנית להרחבת היישומים והשימוש בהם בעזרת עובדים בעלי כישורים מתאימים, מנהלים ותרבות ארגונית הולמת.
